שטיפת מוח בעולם המודרני

שטיפת מוח

בעידן המודרני, יותר מבעבר, קיימת השפעה סביבתית רבה. אנשים מושפעים מפירסום, מכלי תקשורת, מלחץ חברתי, מדעוֹת והשקפות הנלמדות במסגרות הלימודים, וכיו"ב. ההשפעה נותנת אותותיה ובאה לידי ביטוי בהשקפותיו של האדם, באופן תיפקודו, בשאיפותיו וברצונותיו. טול לדוגמה את צו האופנה, כאשר ההמונים נוהים אחר סגנון לבוש שעיצב מאן דהו אשר קנה לעצמו שם ופירסום, והקהל תועה אחר האופנה שעיצב, כעדר המהלך אחר המשככית. כך הוא הדבר גם בדפוסי מחשבה ובאפיקי השקפה בתחומים רבים ושונים בחיינו המודרניים. חזקה על תעמולה שאינה שבה ריקם, אומר הפתגם. כך אמר גם הצורר הנאצי, יוזף גבלס : "חזור על השקר אלף פעמים, סופו שיתקבל כאמת". מישטרים טוטליטריים רבים ניצלו, בעת האחרונה, את כוחה של התעמולה לשם יצירת דעת קהל ולשם "שטיפת מוח " להפצת השקפותיהם ואמונותיהם. כך היה בתקופת שלטון המרכסיזם והקומוניזם, הנאציזם, הפאשיזם האיטלקי ועוד.

עיקרון שטיפת המוח

עיקרון שטיפת המוח מתבסס על חזרה ריטואלית, שוב ושוב, על "עיקרון מנחה" מסויים, על קווי אידיאולוגיה קבועים, או אף למוטו פירסומי כלשהו, כדוגמת החזרה על סיסמה או ג'ינגל, בכלי התקשורת, שוב ושוב, ערוצי הרדיו משמיעים את הקריאה "קוקה קולה – טעם החיים", "העם החליט קפה עלית", "תנו לגבר גולדסטאר" והבריות אצים רצים לרכוש את המוצר המדובר, לזכות אף הם ב" טעם החיים" או "להיות גבר". עיקרון זה משמש רבות כתות אשר מעוניינות לגייס ולשמר את הקהלן

עובדה ידועה היא, שבמוסדות הלימודים האקדמיים, כמו גם בבתי הספר, קיימת 'השפעת אישיות' של מרצים על תלמידיהם, שומעי לקחם, כאשר מדובר במרצה בעל אישיות כריזמטית. פרופ' משה קרוי המנוח הינו דוגמה – מצויינת להשפעה כזו .

שטיפת המוח וחופש הביטוי

החברה המתקדמת, בעלת האוריינטציה המערבית דמוקרטית, דוגלת, בעידן שלנו, בחופש הביטוי. מאחר שכך, גוברת הנטייה להתיר לכל אדם להפיץ ברבים את דעותיו, מחשבותיו והשקפותיו. בשל כך, מתאפשרת על נקלה ההשפעה של אדם על זולתו, הן על יחידים הן על רבים. לפי רמי פלר ישנו גבול דק, עדין מאד, עובר בין חופש הביטוי והשמעת דעות אישיות לבין השפעה שתלטנית על מחשבותיו של הזולת. רבים, בפרט בעלי האישיות הנוחה לשיכנוע, מתקשים להבחין בין האזנה והקשבה לדיעות הזולת לבין היכנעות והתפתות לדיעות המושמעות תוך דרכי נאום דמגוגיות לא הוגנות. לא קל להבחין בין הרצאת דברים משכנעים, מנומקים היטב מבחינה לוגית, לבין נאומי שיכנוע מתוחכמים המושתתים על שיטות של שליטה במחשבותיהם של המאזינים. תלמיד בוגר המחליט לאמץ לעצמו את דעותיו הפוליטיות או האמוניות של המרצה הנערץ על ידו, מתוך בחירה חפשית ותוך שיקול כן וישר של מכלול הדעות וההשקפות, תוך בחינה מדעית השוואתית של הצדדים לכאן ולכאן הרי זו – השפעה הוגנת, לגיטימית. שונה הדבר כאשר דרכי ההשפעה ושיטות הנאום מתבססים על הונאה, הולכת שולל, הצגה חד צדדית של נושאים א ו אמירות דמגוגיות שאין בהן מאומה זולת שילהוב רגשי. – בכל אלו נכנסים אנו כבר לקטגוריה של השפעה "מעבר למותר ".

היכן עובר הגבול?

מאחר שמדובר בחברה המערבית המודרני, הדוגלת, כאמור, בחופש הביטוי, מתעורר ביתר שאת הצורך להציב גבולות ואבחנות ברורות, תוך חקיקת חוקים מחייבים וחד משמעיים, בין פירסום לגיטימי הוגן ושיכנוע "חיובי", לבין תעמולה שוטפת מוח, המתבצעת בשיטות שליליות כגון הפחדה, איום, או, לחילופין, הבטחת אושר עילאי, וכיו"ב. לאור זאת הולכים ונחקקים לאחרונה חוקים בתחום זה. לדוגמה, ישנו חוק בתחום פרסום בתקשורת האוסר להשמיע את שם המוצר, או את שם החברה המפרסמת, בתדירות של יותר משבע פעמים ברבע דקה. המחוקק מצא לנכון לקבוע את הגבול הברור, שהשמעה ריטואלית של עד שבע פעמים נחשבת להשפעה "הוגנת", ואילו השמעה בתדירות גבוהה יותר אסורה, לפי שהיא נכנסת לתחום הבלת י הוגן של "שטיפ ת מו ח". בדרך זו מגביל המחוקק את המפרסמים .

/על ידי

ההגדרה של כת

הגדרה של כת

ישנן הגדרות רבות ל"כת". במאמר זה אתן את ההצעה שלי בתור אדם שחקר לא מעט את נושא הכתות שתי הגדרות, מהעיקריות שבהן, אשר על פיהן ניתן לזהות "כת" ולהבחין בינה לבין ארגון לגיטימי.

הונאה וניצול

אחד המאפיינים העיקריים המבחינים בין התארגנות רוחנית, חברתית, פוליטית "לגיטימית", או אמונה לבין "כת" היא השימוש בדרכי ניצול והונאה. הארגונים הלגיטימיים יפעלו בדרכים חוקיות, הוגנות, ישרות ומקובלות, להשגת מטרות הארגון, ובכלל זאת דרכי שיכנוע הוגנים . את רעיונותיהם הרוחניים ואת האידיאולוגיה שלהם, מפיצים הארגונים הלגיטימיים באמצעים מקובלים, גלויים וחוקיים. ה"כתות", לעומת זאת, נוקטות בדרכי שכנוע סמויים כדוגמת היפנוזה, שטיפת מוח, תעמולה, חזרה על "מנטרה", וכיו"ב מהדרכים שהוזכרו לעיל.

פולחן האישיות סביב רעיון "רוחני "

להבדיל מן הדתות, המבוססות רובן ככולן על מסורת עתיקת יומין, הגם שהופצה בראשית ימיה בידי בן-תמותה וממשיכה להיות מופצת על ידי מאמיניו – חסידיו, הרי שה"כתות" מפיצות את רעיונותיו של אדם חי, על פי רוב בעל אישיות כריזמטית, סמכותית או מושכת, בן -דורנו, המפיץ את רעיונותיו ומבססם על תפיסות "רוחניות" )או פסבדו – רוחניות(. בעוד הדתות מפיצות למאמיניהן את העקרונות הרוחניים שלהן – כך הוא ביהדות, בנצרות, באיסלם ובדתות הבודהיסטיות, כל אחת מהן דוגלת באידיאולוגיה רוחנית אלוקית שנמסרה לנביא לפני אלפי שנים. "תורתו" של ה"גורו", לעומת זאת, היא אידיאולוגיה חדשה, טרייה, אשר טרם נוסתה בכור-ההיתוך של ההיסטוריה וטרם עמדה במבחן הדורות. על פי רוב, "תורתו" מצוצה מן האצבע, פרי המצאתו, דמיונותיו או שהיא שאובה מרעיונות ותיקים של דתות עתיקות. בכל ה"כתות", אם לא בכולן, מבט יחים למאמינים אושר נצחי, חיים עילאיים ומושלמים בעולם הזה, עולם שכולו טוב, וכיו"ב הבטחות אשר קל להבטיחן וקשה לממשן, שהרי האושר, כידוע, הינו עניין רצוני, וכל אדם מסוגל, בכל מצב נתון, לשכנע את עצמו שהינו מאושר. גם האסיר, בתא-הצינוק, עשוי לחוש אושר עילאי, אם יודע הוא שמאסרו נעשה לתכלית מסויימת בה הוא דוגל. גם את חייו מוכן אדם למסור, ולמות, פשוטו כמשמעו, בעבור עיקרון -על אשר הוא נושאו על לוח-לבו. קל מאד, אפוא, לשכנע מאמינים שהאושר המובטח אכן מצפה להם, אם אך ייאותו לקבל על עצמם את עיקרי ה"כת" ומנהגיה

/על ידי

ההבדל במקור הסמכות בין דת לכת

מקור הסמכות בדת ובכת

ההבדל בין דת או אמונה ובין לכת הוא נרחב מאוד וכולל הרבה זויות. למעשה, נושא זה יכול להוות חומר לעבודות מחקר שלמות.
עקב כך ברור לי שלא ניתן יהיה לסקור באופן מלא הבדל זה במאמר אחד ועל כן בשבועות הקרובים אפרסם סדרת מאמרים מקיפה אשר תבחן כל אחת בתורה פן אחר של ההבדל בין דת לכת

במאמר זה, כמאמר ראשון בסדרה אעמוד על ההבדל המילולי בין דת לכת ומקור הסמכות

מקור הסמכות

תחילה יש להבחין הבחנה הברורה בין "כת" לבין "דת". המושג "דת" במקורו משמעותו 'חוק', אך נתקבל ברבות השנים במובן של קשר האדם עם אלוקיו. המשותף לדתות כולן, להבדיל מן הכתות, הוא הקשר של ילוד-אשה לבין בוראו, קשר אשר בא לידי ביטוי בעבודת האל ובקיום מצוותיו, על פי תפיסת הדת. הכת, לעומת זאת, הינה מסגרת של ניצול מתוחכם בה מנצל איש אחד – בדרכי הונאה וערמומיות – את רעהו, ולרוב את מאמיניו, חסידיו, והסוגדים לו . כפי שנוכחתי לדעת גם במסעי האישי במובחן מן הדת, נתפס ה"גורו" – מנהיג הכת – כמי שניחן בתכונות על -אנושיות, אלוהיות, או, למצער, כנציגם של כוחות רוחניים על- אנושיים על פני כדור-הארץ. עיקר הפולחן המתבצע במסגרת הכתות מתמקד בפולחן האישיות סביב ה"גורו", במובחן מקיומן של המצוות הדתיות, אשר – בכל דת – מתבסס על מסורת עתיקה, רבת שנים, שנמסרה מהורים לילדיהם, ומושתתת על כתובים )"כתבי קודש"( שנתקדשו מדור לדור. הציוויים, אותם נדרשים המאמינים לקיים, אינם פרי-המצאתו של המנהיג הדתי, אלא צו עליון, שמיימי , והמנהיג הדתי איננו ה'מקשר' בין המאמין לאלוקיו, אלא הוא המוסמך – בהיותו מלומד – ללמד, להורות ולבאר את כתבי הקודש להדיוטות. לא כך הדבר בכתות, כאשר ה"גורו" מציג עצמו כשליחו של האל עלי -אדמות, כנביא בן -דורנו, ומתיימר להפיץ את "דבר הגאולה" לעולם, כפי שנמסר לו, ישירות, מפי הכח העליון .

/על ידי

פסיכולוגיה של נפגעי כתות – מה מניע אנשים להצטרף לכת?

גיוס מאמיניםגיוס מאמינים

תהליך גיוס אנשים לכת או קבוצה סודית בעלת מאפיינים של כת, היה מאז ומעולם נושא מעורפל ורווי בבלבול וחוסר ידיעה. כתות הרסניות קיימות משחר ההיסטוריה. למעשה, המונח "כתות הרסניות" קצת מבלבל – קשה למצוא כת שאינה הרסנית עבור עולמם הרוחני של חבריה. מאפיינים מרכזיים רבים משותפים למגוון הכתות כיום: חתירה מכוונת למחיקת האישיות של חבריה, קיום פולחן אישיות למנהיג, יצירת תלות בכת ומנהיגיה או ניתוק חברי הכת ממעגל החברים והמשפחה – והכל באמצעות שימוש במניפולציות שחוזרות על עצמן שוב ושוב. ניתן לומר כי הניסיון להתחקות אחריהן ולהבין כיצד פועלים המנגנונים הפנימיים המשותפים של הכתות עלה יפה, אולם שאלה אחת נותרה בלתי פתורה: איך נראה ה"קורבן" הטיפוסי? רמז: זה יכול להיות כל אחד מאיתנו.

מי מצטרף לכת?

כאמור, קשה לסווג אישיות מסוימת כבעלת פוטנציאל מוגבר להצטרף לכת. חוקרים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים רבים עורכים תצפיות ומחקרים איכותניים מעמיקים על נפגעי כתות והמסקנה החד משמעית היא שהטיפוס בעל הסכנה המוגברת "להילכד" אל תוך כת הרסנית – חוסר במילוי צורך רוחני. במקומות בהם החומריות מגיעה לשיא, כמו לדוגמא בארצות הברית, לרוב ישנה גם ירידה במילוי צרכים רוחניים. במצב זה, מעיד רמי פלר, אנשים מצטרפים לכת כי הם פשוט מחפשים תשובות קיומויות לשאלות על מהות ותכלית החיים והבריאה. לכן כתות יכולות לפרוח גם במקומות בעלי עושר חומרי ולגייס מאמינים עמידים, משכילים ועשירים במיוחד.

דוגמא טובה לכך היא כת "שער גן עדן" שהונהגה על ידי מרשל אפלווייט שפעלה בשנות ה-70. מנהיג הכת שיכנע 38 מחסידי הכת להתאבד בטענה כי במעשה זה הם יוכלו להיכנס אל שערי גן העדן. בירור אודות חברי הכת מצא כי חבריה היו אנשים נורמטיביים לחלוטין, משכילים מאוד, רבים בעלי תארים אקדמיים מתקדמים וללא עבר פסיכולוגי.

הסיבות להצטרפות לכת

ארתור ג'יי דיקמן, פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, עסק בטיפול ומחקר של נפגעי כתות וכתב על כך מספר מאמרים. במאמרו Treating Former Members of Cults שפורסם ב-2014, ציין דיקמן שני דחפים שקיימים, לשיטתו, אצל כל אחד מאיתנו: הרצון לקיים אורח חיים בעל משמעות אמיתית, והרצון הלא מודע להסתמך על מישהו חכם מאיתנו שיכוון אותנו ויסביר לנו כיצד עלינו להתנהל בעולם כה קשה ומבלבל. ניתן לומר כי המצטרפים לכת פשוט "נפלו בפח", כאשר פעלו בהתנהגות נורמטיבית.

האם קיימים מניעים נוספים?

חוקרי כתות ופסיכולוגים שעסקו בטיפול בנפגעי כתות משערים כי קיימים מניעים נוספים להצטרפות לכת, אולם מסווגים את דבריהם כי מדובר בהשערות בלבד וכאמור, כולנו נמצאים בסכנה. לפי ההשערות, בין המניעים הפסיכולוגיים של הצטרפות לכת ניתן למנות התמודדות עם קשיים נפשיים, חוסר בתמיכה משפחתית, משבר נפשי עמוק או מצוקה רגשית.
כאן המקום לציין כי החשיבה הביקורתית וההיגיון המחשבתי של חברי כת נעלמים בשיטתיות באמצעות תהליכים מניפולטיביים ממושכים ומחושבים – זכרו שנפגעי כתות הם נורמטיביים לחלוטין.

 

/על ידי
,

ההבדל בין דתות לכתות

ההבדל-בין-דת-לכתות

החיבור של הציבור הישראלי לדת היהודית הוא חיבור רגשי וסימבולי עם משמעויות עמוקות מאוד. מרבית הישראלים גאים מאוד ביהדותם ומשתדלים לשמור לכל הפחות על כמה מצוות, גם אם הם אינם מגדירים את עצמם כדתיים או חרדים. הרוב המוחלט של הישראלים לא אוכל מאכלים לא כשרים, חוגג את החגים, צם ביום כיפור ועוד. יש הרבה מאוד דברים יפים בדת, בין אם מדובר ביהדות, באיסלאם, בנצרות או בכל דת אחרת, אך בחלק מהמקרים, אנשים נוטים להתבלבל בין הדת והטוב שהיא מביא איתה, לבין כתות.

כת ודת – דברים שונים לחלוטין

קל מאוד לטעות ולהשוות בין אמונה וכתות, לבטח עבור אנשים שלא קרובים לדת. קווי הדמיון נוגעים אך ורק לאמונה אבסולוטית, אך למעשה, מדובר בשני דברים שונים לחלוטין, כאשר כת יכולה להפוך ולהיות מסוכנת בין רגע. המונח "כת" אינו מתייחס כלל וכלל לדת, והוא קשור יותר לתנועה חברתית שנוצרת בעקבות מחויבות מסוימת למנהיג כריזמטי או אידיאולוגיה, שהיא לרוב קיצונית. יש הרבה אנשים שהצליחו לסחוף אחריהם כמות גדולה של אנשים, וחלק מהרעיונות שלהם היו מאוד מסוכנים, כמו הכת של גואל רצון, הסיינטולוגיה וכמובן כת השטן המוכרת.

להיסחף אחר מנהיג כריזמטי

כתות רבות נוסדות על ידי מנהיג כריזמטי שמצליח לסחוף אחריו הרבה מאמינים. ההבדל הגדול בין דתות לכתות בנושא זה הוא שמנהיג הכת הוא גם לרוב זה שבנה את הכת, ייצר את הרעיון הרוחני של הכת, וגם יכול לבצע בה שינויים כראות עיניו כאשר אין על דבריו שום מחלוקת או עוררין. המאמינים הולכים שבי אחרי המנהיג ולא מפעילים שיקול דעת בסיסי שיכול לחלוק מעבר לכך כל הכסף שהכת מצליחה לגייס מגיע בסופו של דבר אל המנהיג מה שמייצר מנגנון של הונאה אשר משעבד אנשים ולמעשה משרת את מנהיגה

נפגעי הכתות

יש המון סוגים של כתות כיום בכל רחבי העולם, כפי שמעיד רמי פלר כאשר חלקן קיצוניות יותר ופחות. חלק מהכתות אף נוגעות בנושאים דתיים, אך הן לא קשורות לדת בשום פנים ואופן. הדתות השכיחות בעולם אלו דתות שנוצרו לפני אלפי שנים, ואנשים נולדו לתוכם, בעוד כתות באות והולכות. יש הרבה מאוד נפגעי כתות בעולם, וזוהי בעיה נפוצה מאוד, בעוד אנשים אשר מאמינים בדת בצורה אמיתית ובריאה, יכולים רק להרוויח.

/על ידי

3 כתות מסוכנות שנחשפו בישראל

3 כתות מסוכנות

לאורך ההיסטוריה צמחו כתות שונות ומשונות. כבר בתקופת בית שני (538 לפני הספירה ועד 136 לספירה) התנהלה לה כת מדבר יהודה. אנשי הכת שהתגוררו בקומראן – אתר בצפון מערב ים המלח, חיו חיי פרישות. הם תפסו את עצמם כ"בני האור" ואת שאר בני ישראל והעולם ראו כ"בני החושך". נאסר עליהם לקבל מתנות מהאנשים שמחוץ לכת ללא אישור וכל מי שהצטרף לכת נדרש למסור את כל רכושו והונו.

אבל לא צריך ללכת רחוק. גם בימינו פועלות כתות רבות הגורמות לנזקים רבים למצטרפי הכת ולבני משפחתם. ישנן כתות שטרם נחשפו ומצליחות בינתיים לפעול בסתר, אך כתות רבות אחרות התגלו במהלך השנים. הכתות הגדולות בעולם הן כתות בינלאומיות כמו סיינטולוגיה, הארי קרישנה, מדיטציה טרנסנדנטלית וכו', שיש להן חברים בארצות שונות, ביניהן ישראל. במאמר זה החלטנו להתמקד ב-3 כתות מסוכנות ומפורסמות שהתפתחו בישראל:

הכת של גואל רצון

אחת מהכתות המפורסמות ביותר בארץ היא הכת של גואל רצון. רצון (בן 70 כיום), הנהיג כת של נשים וילדיהן בשכונת התקווה בתל אביב. כבר בסוף שנות ה-80, בעודו נשוי ואב לחמישה ילדים, הוא החל למשוך אליו נשים רבות אחרי שהתפרסם כהילר והציג את עצמו כמומחה בתורת הקבלה. הוא התגורר עם 21 נשים שתפקדו כמו בנות הזוג שלו, הביא איתן לעולם 49 ילדים ושיעבד וניצל את נשותיו. הנשים, שראו בו כ"משיח", התנהלו לפי מערכת חוקים נוקשה. הן העבירו לידיו את הכסף שהרוויחו בעבודות משק בית ומקצבאות ביטוח לאומי, והיו נתונות למרותו. חלק מהנשים העריצו אותו וקעקעו על גופן את שמו. אחת מהנשים שחייתה ב"הרמון" של רצון, ניסתה להתאבד כמה וכמה פעמים. הוא אף איים עליה שאם תעזוב אותו הוא יפגע בה. הכת של גואל רצון התנהלה במשך 20 שנה כאשר המרכז לנפגעי כתות של רמי פלר פעל לחשוף אותה, עד שבשנת 2010 אחת מנשותיו הגישה תלונה במשטרה נגד גואל רצון בסיוע המרכז לנפגעי הכתות. בשנת 2014 הוא הורשע בעבירות אונס ובעילה אסורה בהסכמה נגד הנשים ובנותיו, ונשפט ל-30 שנות מאסר.

הכת של אליאור חן

אליאור חן, שזכה לכינוי "הרב המתעלל", הפעיל את הכת שלו בתחילת שנות האלפיים. הוא עסק בקבלה מעשית והציג את עצמו כמומחה בחינוך ילדים. אם לשמונה פנתה אליו והתייעצה איתו לגבי חינוך ילדיה, והוא החליט לקחת אותם תחת חסותו. הוא הנהיג שיטות חינוך אכזריות ומעוותות שכללו אכילת צואה, כליאה במזוודה, שריפת איברים, כפיתה בחבלים ומכות. הורים אחרים אימצו את השיטות שלו, עד שבשנת 2008 שניים מהילדים אושפזו בבית חולים במצב קשה. אליאור חן נתפס ונשפט ל-24 שנות מאסר. כיום נפגעי הכת של אליאור חן, אותם הילדים שגדלו והתבגרו, מוגדרים כנכים בגלל הטראומה הנפשית שחוו. הם הגישו תביעות פיצויים נגד חן ובימים אלה מתנהלות התביעות נגדו.

הכת של ריקי שחם

ריקי שחם, שידועה בכינוי "הקיסרית מצהלה", הייתה הילרית ואסטרולוגית. היא הקימה מכון ללימודי פילוסופיה, טענה שהיא אחת מחמש קיסריות היקום, ומשכה אליה אנשי עסקים ואקדמאיים מאזור רמת השרון ותל אביב שהיו במצוקה רגשית. שחם העבירה לחברי הכת שיעורים רוחניים ודרשה בתמורה "מנחות" בדמותם של מיליוני שקלים, רכבים, אחוזות יוקרה וחופשות בחו"ל על חשבונם. היא הצליחה לנתק את חברי הכת ממשפחתם והתעמרה בהם רגשית באמצעות מודל של שכר ועונש. כך, הפכה שחם לאישה עשירה מאוד. בשנת 2009 הוגשו נגדה תביעות על ידי חברי כת לשעבר, אך הכת המשיכה להתקיים. שמה של שחם עלה שוב לכותרות בשנת 2016 כאשר עורכת הדין איה לביא נעצרה בחשד שגנבה מיליוני שקלים מכספי נאמנות והעבירה אותם לכת של שחם שבה היא חברה.

 

/על ידי

כיצד כתות מצליחות לגייס חברים לכת?

אחת השאלות הנפוצות בנושאי כתות, היא איך הכתות מצליחות בכלל למשוך אליהם מצטרפים וכיצד הן מצליחות לשמר אותם לאורך זמן ולהרחיק אותם מהעולם המוכר להם? הפסיכולוגית וחוקרת הכתות, פרופסור מרגרט טהאלר סינגר, בדקה את הפסיכולוגיה מאחורי הכתות. סינגר, שהלכה לעולמה בשנת 2003, ערכה יותר מ-3,000 ראיונות עם חברי כתות והתמחתה בחקר הנושא של שטיפת מוח. אחרי שערכה מחקרים רבים, היא הגדירה שישה שלבים שבעזרתם הכת מצליחה לגייס מצטרפים ולהבטיח את מחויבות שלהם לכת ההרסנית:

שלב ראשון: הכת מבטיחה שהמגוייס לא מודע למתרחש בה

קשה להצביע על דפוס אישיות מסוים של אנשים הנמשכים ומצטרפים לכת, אך לרוב מדובר באנשים שמתמודדים עם קשיים רגשיים, פגיעה כלשהי או חווים תקופה קשה. הכת מנסה תמיד ללכוד לרשתה אנשים שנמצאים במצוקה, שהם מרגישים בודדים, שאין להם תמיכה משפחתית ושחווים משבר נפשי עמוק. הכת עושה הכל כדי להסתיר בפני המגוייסים את האמת מאחורי הכת ואת שיטות הניצול והשעבוד שלה, . כאשר המצטרף החדש מגיע לפגישת היכרות עם הכת, חברי הכת וראש הכת מעניקים לו יחס חם ומחבק שגורם לו להרגיש כאילו מצא בית.

קשה להצביע על דפוס אישיות מסוים של אנשים הנמשכים ומצטרפים לכת. אלו יכולים להיות אנשים שמחפשים רוחניות ומעבר לעולם החומרי, או אנשים שמתמודדים עם קשיים רגשיים, פגיעה כלשהי או חווים תקופה קשה. הכת מנסה תמיד ללכוד לרשתה אנשים שנמצאים במצוקה, שהם מרגישים בודדים, שאין להם תמיכה משפחתית ושחווים משבר נפשי עמוק. הכת עושה הכל כדי להסתיר בפני המגוייסים את האמת מאחורי הכת ואת שיטות הניצול והשעבוד שלה, לעיתים בהצלחה ולעיתים ללא הצלחה כפי שלא הצליחה לעשות מול רמי פלר. כאשר המצטרף החדש מגיע לפגישת היכרות עם הכת, חברי הכת וראש הכת מעניקים לו יחס חם ומחבק שגורם לו להרגיש כאילו מצא בית.

שלב שני: שליטה בחיים של המגוייס

אלמנט מרכזי בשליטה על חיי המגויס היא רוטינה של תרגול, אשר נדרשת על מנת להתקדם ב'מדרגות הרוחניות' של הכת. מייסדי כתות עושים שימוש ברוטינות תרגול שונות, המהוות טכניקה מניפולטיבית לצורך התערבות עמוקה בנפש המגוייס, עד כדי מחיקת אישיותו, על מנת לצקת לתוכו את תכני הכת (Chanting, Manipulative Madidation ועוד). לכת יש מגוון דרכים לשלוט בחברי הכת, כמו למשל על ידי שיעבוד לרעיון רוחני כלשהו ואז נוצרת תלות נפשית, וכן באמצעות הרחקת המגוייס ממשפחתו, מחבריו ומכל העולם שמוכר לו. על חברי הכת נאסר להיות בקשר עם גורמים מחוץ לכת, וכך המגוייסים מאבדים לאט לאט את החשיבה הביקורתית שלהם.

שלב שלישי: יצירת פחד מפני האחר

הכת מפעילה דמגוגיה לפיה חברי הכת הם "הטובים" בעוד שאנשים שאינם חברי הכת הם "הרעים". כך למשל, חברי "כת מדבר יהודה", אחת מהכתות הראשונות הידועות בעולם, ראו את עצמם כ"בני האור" ואת שאר בני ישראל והעולם כ"בני החושך". מגיל צעיר אנחנו נמשכים לחלוקה הזאת של "טובים" ו"רעים", והכת מנצלת זאת כדי לשלוט בחבריה.

שלב רביעי: שטיפת מוח

ראשי הכת מבצעים מעין "שטיפת מוח" באמצעות הפעלת לחצים מחשבתיים, רגשיים ופיזיים. שטיפת מוח היא למעשה עיצוב מחדש ועיוות של תפיסת המציאות של המגוייסים, ושינוי האמונות והערכים בהם הם מאמינים. שטיפת המוח כוללת בין היתר יצירת תחושת שייכות בקרב המגוייסים החדשים לחברי הכת, הבעת ניכור וסלידה מהחיים שמחוץ לכת ומהאנשים שאינם חברים בכת, וחינוך מחדש לפי הערכים, המנהגים והאמונות של הכת. בסופו של התהליך המגוייסים נשלטים לחלוטין בידי ראשי הכת. הם מצייתים להם בעיוורון מוחלט וה"אני" שבתוכם נדחק הצידה.

שלב חמישי: השרשה והטמעת התנהגויות חדשות

בשלב הזה ראשי הכת מנסים לחסל לחלוטין את הזהות של המגוייס ולגרום לו לאמץ זהות חדשה התואמת לאידיאולוגיה ולכללים של הכת. ראשי הכת גורמים למצטרף להרגיש שהוא "נבחר" על ידם
באופן מיוחד, והם מחזקים את התחושה הזאת לעיתים באמצעות עריכת טקס חניכה בנוכחות הקבוצה. טקס זה מסמל את עזיבת העולם שמחוץ לכת והצטרפות למעגל האקסלוסיבי של חברי הכת.

שלב שישי: איסור על הבעת ביקורת כלפי המנהיג

הדינמיקה בכת היא כביכול של משפחה – חברי הכת הם האחים של המגוייס וראש הכת, המנהיג, הוא האבא. ראש הכת, שמאופיין לרוב במגלומניה ורואה את עצמו כגורו, משליט את החוקים והכללים על חברי הכת. הוא דורש מחברי הכת לאמץ את תפיסת העולם שלו, להישמע למרותו ואינו מוכן לקבל כל דברי ביקורת. כאשר אחד מחברי הכת משמיע התנגדות כלשהי, הוא מיד נענש או מקבל איומים.

/על ידי

כיצד ניתן לטפל נפשית בנפגעי כתות?

כיצד לטפל נפשית

כיצד ניתן לטפל נפשית בנפגעי כתות?

כאשר אדם מצליח לצאת מהכת אליה השתייך, , כפי שראה רמי פלר פעמים רבות, הוא מתמודד לרוב עם מצב נפשי לא פשוט כלל. חווית הטראומה יחד עם תחושת האשמה, הערכה עצמית ירודה וכעס, נפוצים מאוד בקרב יוצאי כתות, ועלולים להוביל את הנפגע לדיכאון, התבודדות חברתית ואף אובדנות. לכן, חשוב מאוד לעודד את האדם שיצא מהכת לגשת לטיפול נפשי. הטיפול יסייע לאדם להשתלב מחדש בחברה אחרי שהיה מנותק ממנה זמן רב, מבין יותר טוב את המהות וההבדלים בין אמונה וכתות, לחזק את בטחונו העצמי, לתכנן את העתיד, ולפתח גישה פחות שיפוטית כלפי עצמו וכלפי הסובבים אותו. ישנם כמה טיפולים נפוצים עבור נפגעי כת וכמה מהם לפניכם:

טיפול משפחתי
זהו הטיפול הנפוץ ביותר עבור נפגעי כת. כשאנו מדברים על נפגעי כת, אי אפשר שלא לציין את המחיר הנפשי שהמשפחה של יוצא הכת משלמת. ראשי הכת מצליחים פעמים רבות לנתק את אנשי הכת ממשפחתם, בטוענות שווא ובאמצעות מניפולציות שקריות. חשוב מאוד שהמשפחה לא תתנתק מנפגע הכת, תעניק לו אהבה ותמיכה, ותימנע מויכוחים וביקורת כלפיו. זאת משום שניתוק הקשר המשפחתי יגרום לאותו אדם להרגיש שאין לו לאן לחזור, ויקרב את האדם עוד יותר לכת. כאשר אדם יוצא מהכת, לא תמיד הוא מצליח ויודע איך להתחבר מחדש לבני משפחתו. הוא עלול להרגיש פחד מדחייה, מכעס מביקורתיות ושיפוטיות, מצד משפחתו. לכן, טיפול משפחתי המפגיש את נפגע הכת עם בני המשפחה שלו, יכול לעזור לאיחוד המשפחה מחדש ולבניית הקשר המשפחתי ממקום טוב יותר. הטיפול מסייע להעניק תמיכה נפשית ואהבה מצד המשפחה, המסייעת לו להישאר בקשר עם משפחתו.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) היא שיטת טיפול יעילה ומוכחת מחקרית, שמטרתה לשנות את דפוסי החשיבה וההתנהגות אצל המטופל וכך לשפר את חייו. במסגרת הטיפול, בוחנים את אופן החשיבה של המטופל, ומנסים לשנות עיוותי מחשבה בעייתיים שאינם משרתים אותו וגורמים לו לנזקים. בניגוד לטיפול פסיכותרפי המתמקד בעבר, טיפול CBT ממוקד יותר בהווה והוא לרוב קצר יותר (משך טיפול CBT הוא בין 10 ל-12 מפגשים). CBT הוכח כיעיל בטיפול במגוון בעיות נפשיות כמו דיכאון וחרדות, ומטרתו לסייע לנפגעי הכת לחזק את תחושת הערך העצמי שלהם ולהיפטר מתפיסות שליליות לגבי עצמם.

טיפול פסיכולוגי
טיפול פסיכולוגי צולל לעומק הבעיות הרגשיות עמן מתמודד נפגע הכת, כדי להבין מדוע למעשה נמשך לכת. המטופל יושב עם הפסיכולוג, משתף אותו ברגשות שלו ובאירועים שחווה וכך מצליח לעבד את הטראומה שעבר במסגרת הכת. מטרת הטיפול היא להשיג שינוי רגשי, חשיבתי והתנהגותי על מנת לצמצם את הסבל של המטופל והמצוקה שהוא חש, ומסייע להעלאת המודעות העצמית, הצמיחה וההתפתחות האישית. חשוב לדעת כי קיימות מגוון רחב של שיטות פסיכולוגיות כמו הגישה הפסיכואנליטית של זיגמונד פרויד. לפי גישה זו, כל המעשים והמחשבות שלנו נובעים מתוך התת מודע, ויש לטפל בתת מודע שלנו כדי להביא לריפוי הנפש. חשוב להבין מהי השיטה הפסיכולוגית שהמטפל מציע ולבחון האם היא מתאימה לנפגע הכת.

טיפול קבוצתי
זהו טיפול שמקובל יותר בחו"ל, הנערך במסגרת של קבוצה הכוללת כמה נפגעי כת אחרים (ממגוון רחב של כתות). טיפול קבוצתי מאפשר למטופלים לשתף בתחושות שלהם ובמה שעבר עליהם, ועוזר ליוצא הכת להרגיש שהוא לא לבד ושישנם אחרים שיכולים להבין אותו ולהזדהות עם מצבו. בנוסף לכך, הטיפול הקבוצתי מהווה הזדמנות לחדד את הכישורים החברתיים של הנפגע בסביבה בטוחה, וללמוד מהנפגעים האחרים דרכי התמודדות שיעזרו לו להתמודד עם הקשיים שהוא חווה.

אם אתם לא בטוחים מהו הטיפול המתאים ביותר ליקירכם, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע ולבחור את שיטת הטיפול המתאימה ביותר. חשוב לבדוק המלצות על כל שיטת טיפול ומטופל, ולהעדיף מטפל שיש לו ניסיון בטיפול בנפגעי כת. בעזרת טיפול נפשי נפגעי הכת יכולים לאחות מחדש את השברים, לצמוח מהכאב, להרים ראש ולחיות חיים טובים יותר ומלאי משמעות.

/על ידי