פסיכולוגיה של נפגעי כתות – מה מניע אנשים להצטרף לכת?

גיוס מאמיניםגיוס מאמינים

תהליך גיוס אנשים לכת או קבוצה סודית בעלת מאפיינים של כת, היה מאז ומעולם נושא מעורפל ורווי בבלבול וחוסר ידיעה. כתות הרסניות קיימות משחר ההיסטוריה. למעשה, המונח "כתות הרסניות" קצת מבלבל – קשה למצוא כת שאינה הרסנית עבור עולמם הרוחני של חבריה. מאפיינים מרכזיים רבים משותפים למגוון הכתות כיום: חתירה מכוונת למחיקת האישיות של חבריה, קיום פולחן אישיות למנהיג, יצירת תלות בכת ומנהיגיה או ניתוק חברי הכת ממעגל החברים והמשפחה – והכל באמצעות שימוש במניפולציות שחוזרות על עצמן שוב ושוב. ניתן לומר כי הניסיון להתחקות אחריהן ולהבין כיצד פועלים המנגנונים הפנימיים המשותפים של הכתות עלה יפה, אולם שאלה אחת נותרה בלתי פתורה: איך נראה ה"קורבן" הטיפוסי? רמז: זה יכול להיות כל אחד מאיתנו.

מי מצטרף לכת?

כאמור, קשה לסווג אישיות מסוימת כבעלת פוטנציאל מוגבר להצטרף לכת. חוקרים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים רבים עורכים תצפיות ומחקרים איכותניים מעמיקים על נפגעי כתות והמסקנה החד משמעית היא שהטיפוס בעל הסכנה המוגברת "להילכד" אל תוך כת הרסנית – חוסר במילוי צורך רוחני. במקומות בהם החומריות מגיעה לשיא, כמו לדוגמא בארצות הברית, לרוב ישנה גם ירידה במילוי צרכים רוחניים. במצב זה, מעיד רמי פלר, אנשים מצטרפים לכת כי הם פשוט מחפשים תשובות קיומויות לשאלות על מהות ותכלית החיים והבריאה. לכן כתות יכולות לפרוח גם במקומות בעלי עושר חומרי ולגייס מאמינים עמידים, משכילים ועשירים במיוחד.

דוגמא טובה לכך היא כת "שער גן עדן" שהונהגה על ידי מרשל אפלווייט שפעלה בשנות ה-70. מנהיג הכת שיכנע 38 מחסידי הכת להתאבד בטענה כי במעשה זה הם יוכלו להיכנס אל שערי גן העדן. בירור אודות חברי הכת מצא כי חבריה היו אנשים נורמטיביים לחלוטין, משכילים מאוד, רבים בעלי תארים אקדמיים מתקדמים וללא עבר פסיכולוגי.

הסיבות להצטרפות לכת

ארתור ג'יי דיקמן, פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, עסק בטיפול ומחקר של נפגעי כתות וכתב על כך מספר מאמרים. במאמרו Treating Former Members of Cults שפורסם ב-2014, ציין דיקמן שני דחפים שקיימים, לשיטתו, אצל כל אחד מאיתנו: הרצון לקיים אורח חיים בעל משמעות אמיתית, והרצון הלא מודע להסתמך על מישהו חכם מאיתנו שיכוון אותנו ויסביר לנו כיצד עלינו להתנהל בעולם כה קשה ומבלבל. ניתן לומר כי המצטרפים לכת פשוט "נפלו בפח", כאשר פעלו בהתנהגות נורמטיבית.

האם קיימים מניעים נוספים?

חוקרי כתות ופסיכולוגים שעסקו בטיפול בנפגעי כתות משערים כי קיימים מניעים נוספים להצטרפות לכת, אולם מסווגים את דבריהם כי מדובר בהשערות בלבד וכאמור, כולנו נמצאים בסכנה. לפי ההשערות, בין המניעים הפסיכולוגיים של הצטרפות לכת ניתן למנות התמודדות עם קשיים נפשיים, חוסר בתמיכה משפחתית, משבר נפשי עמוק או מצוקה רגשית.
כאן המקום לציין כי החשיבה הביקורתית וההיגיון המחשבתי של חברי כת נעלמים בשיטתיות באמצעות תהליכים מניפולטיביים ממושכים ומחושבים – זכרו שנפגעי כתות הם נורמטיביים לחלוטין.

 

/על ידי
,

ההבדל בין דתות לכתות

ההבדל-בין-דת-לכתות

החיבור של הציבור הישראלי לדת היהודית הוא חיבור רגשי וסימבולי עם משמעויות עמוקות מאוד. מרבית הישראלים גאים מאוד ביהדותם ומשתדלים לשמור לכל הפחות על כמה מצוות, גם אם הם אינם מגדירים את עצמם כדתיים או חרדים. הרוב המוחלט של הישראלים לא אוכל מאכלים לא כשרים, חוגג את החגים, צם ביום כיפור ועוד. יש הרבה מאוד דברים יפים בדת, בין אם מדובר ביהדות, באיסלאם, בנצרות או בכל דת אחרת, אך בחלק מהמקרים, אנשים נוטים להתבלבל בין הדת והטוב שהיא מביא איתה, לבין כתות.

כת ודת – דברים שונים לחלוטין

קל מאוד לטעות ולהשוות בין אמונה וכתות, לבטח עבור אנשים שלא קרובים לדת. קווי הדמיון נוגעים אך ורק לאמונה אבסולוטית, אך למעשה, מדובר בשני דברים שונים לחלוטין, כאשר כת יכולה להפוך ולהיות מסוכנת בין רגע. המונח "כת" אינו מתייחס כלל וכלל לדת, והוא קשור יותר לתנועה חברתית שנוצרת בעקבות מחויבות מסוימת למנהיג כריזמטי או אידיאולוגיה, שהיא לרוב קיצונית. יש הרבה אנשים שהצליחו לסחוף אחריהם כמות גדולה של אנשים, וחלק מהרעיונות שלהם היו מאוד מסוכנים, כמו הכת של גואל רצון, הסיינטולוגיה וכמובן כת השטן המוכרת.

להיסחף אחר מנהיג כריזמטי

כתות רבות נוסדות על ידי מנהיג כריזמטי שמצליח לסחוף אחריו הרבה מאמינים. ההבדל הגדול בין דתות לכתות בנושא זה הוא שמנהיג הכת הוא גם לרוב זה שבנה את הכת, ייצר את הרעיון הרוחני של הכת, וגם יכול לבצע בה שינויים כראות עיניו כאשר אין על דבריו שום מחלוקת או עוררין. המאמינים הולכים שבי אחרי המנהיג ולא מפעילים שיקול דעת בסיסי שיכול לחלוק מעבר לכך כל הכסף שהכת מצליחה לגייס מגיע בסופו של דבר אל המנהיג מה שמייצר מנגנון של הונאה אשר משעבד אנשים ולמעשה משרת את מנהיגה

נפגעי הכתות

יש המון סוגים של כתות כיום בכל רחבי העולם, כפי שמעיד רמי פלר כאשר חלקן קיצוניות יותר ופחות. חלק מהכתות אף נוגעות בנושאים דתיים, אך הן לא קשורות לדת בשום פנים ואופן. הדתות השכיחות בעולם אלו דתות שנוצרו לפני אלפי שנים, ואנשים נולדו לתוכם, בעוד כתות באות והולכות. יש הרבה מאוד נפגעי כתות בעולם, וזוהי בעיה נפוצה מאוד, בעוד אנשים אשר מאמינים בדת בצורה אמיתית ובריאה, יכולים רק להרוויח.

/על ידי

כיצד ניתן לטפל נפשית בנפגעי כתות?

כיצד לטפל נפשית

כיצד ניתן לטפל נפשית בנפגעי כתות?

כאשר אדם מצליח לצאת מהכת אליה השתייך, , כפי שראה רמי פלר פעמים רבות, הוא מתמודד לרוב עם מצב נפשי לא פשוט כלל. חווית הטראומה יחד עם תחושת האשמה, הערכה עצמית ירודה וכעס, נפוצים מאוד בקרב יוצאי כתות, ועלולים להוביל את הנפגע לדיכאון, התבודדות חברתית ואף אובדנות. לכן, חשוב מאוד לעודד את האדם שיצא מהכת לגשת לטיפול נפשי. הטיפול יסייע לאדם להשתלב מחדש בחברה אחרי שהיה מנותק ממנה זמן רב, מבין יותר טוב את המהות וההבדלים בין אמונה וכתות, לחזק את בטחונו העצמי, לתכנן את העתיד, ולפתח גישה פחות שיפוטית כלפי עצמו וכלפי הסובבים אותו. ישנם כמה טיפולים נפוצים עבור נפגעי כת וכמה מהם לפניכם:

טיפול משפחתי
זהו הטיפול הנפוץ ביותר עבור נפגעי כת. כשאנו מדברים על נפגעי כת, אי אפשר שלא לציין את המחיר הנפשי שהמשפחה של יוצא הכת משלמת. ראשי הכת מצליחים פעמים רבות לנתק את אנשי הכת ממשפחתם, בטוענות שווא ובאמצעות מניפולציות שקריות. חשוב מאוד שהמשפחה לא תתנתק מנפגע הכת, תעניק לו אהבה ותמיכה, ותימנע מויכוחים וביקורת כלפיו. זאת משום שניתוק הקשר המשפחתי יגרום לאותו אדם להרגיש שאין לו לאן לחזור, ויקרב את האדם עוד יותר לכת. כאשר אדם יוצא מהכת, לא תמיד הוא מצליח ויודע איך להתחבר מחדש לבני משפחתו. הוא עלול להרגיש פחד מדחייה, מכעס מביקורתיות ושיפוטיות, מצד משפחתו. לכן, טיפול משפחתי המפגיש את נפגע הכת עם בני המשפחה שלו, יכול לעזור לאיחוד המשפחה מחדש ולבניית הקשר המשפחתי ממקום טוב יותר. הטיפול מסייע להעניק תמיכה נפשית ואהבה מצד המשפחה, המסייעת לו להישאר בקשר עם משפחתו.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) היא שיטת טיפול יעילה ומוכחת מחקרית, שמטרתה לשנות את דפוסי החשיבה וההתנהגות אצל המטופל וכך לשפר את חייו. במסגרת הטיפול, בוחנים את אופן החשיבה של המטופל, ומנסים לשנות עיוותי מחשבה בעייתיים שאינם משרתים אותו וגורמים לו לנזקים. בניגוד לטיפול פסיכותרפי המתמקד בעבר, טיפול CBT ממוקד יותר בהווה והוא לרוב קצר יותר (משך טיפול CBT הוא בין 10 ל-12 מפגשים). CBT הוכח כיעיל בטיפול במגוון בעיות נפשיות כמו דיכאון וחרדות, ומטרתו לסייע לנפגעי הכת לחזק את תחושת הערך העצמי שלהם ולהיפטר מתפיסות שליליות לגבי עצמם.

טיפול פסיכולוגי
טיפול פסיכולוגי צולל לעומק הבעיות הרגשיות עמן מתמודד נפגע הכת, כדי להבין מדוע למעשה נמשך לכת. המטופל יושב עם הפסיכולוג, משתף אותו ברגשות שלו ובאירועים שחווה וכך מצליח לעבד את הטראומה שעבר במסגרת הכת. מטרת הטיפול היא להשיג שינוי רגשי, חשיבתי והתנהגותי על מנת לצמצם את הסבל של המטופל והמצוקה שהוא חש, ומסייע להעלאת המודעות העצמית, הצמיחה וההתפתחות האישית. חשוב לדעת כי קיימות מגוון רחב של שיטות פסיכולוגיות כמו הגישה הפסיכואנליטית של זיגמונד פרויד. לפי גישה זו, כל המעשים והמחשבות שלנו נובעים מתוך התת מודע, ויש לטפל בתת מודע שלנו כדי להביא לריפוי הנפש. חשוב להבין מהי השיטה הפסיכולוגית שהמטפל מציע ולבחון האם היא מתאימה לנפגע הכת.

טיפול קבוצתי
זהו טיפול שמקובל יותר בחו"ל, הנערך במסגרת של קבוצה הכוללת כמה נפגעי כת אחרים (ממגוון רחב של כתות). טיפול קבוצתי מאפשר למטופלים לשתף בתחושות שלהם ובמה שעבר עליהם, ועוזר ליוצא הכת להרגיש שהוא לא לבד ושישנם אחרים שיכולים להבין אותו ולהזדהות עם מצבו. בנוסף לכך, הטיפול הקבוצתי מהווה הזדמנות לחדד את הכישורים החברתיים של הנפגע בסביבה בטוחה, וללמוד מהנפגעים האחרים דרכי התמודדות שיעזרו לו להתמודד עם הקשיים שהוא חווה.

אם אתם לא בטוחים מהו הטיפול המתאים ביותר ליקירכם, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע ולבחור את שיטת הטיפול המתאימה ביותר. חשוב לבדוק המלצות על כל שיטת טיפול ומטופל, ולהעדיף מטפל שיש לו ניסיון בטיפול בנפגעי כת. בעזרת טיפול נפשי נפגעי הכת יכולים לאחות מחדש את השברים, לצמוח מהכאב, להרים ראש ולחיות חיים טובים יותר ומלאי משמעות.

/על ידי