מיכאל לייטמן
  1. ראשית דרכן של דתות ואומונות מסויימות החלה כ"כת". כך הדבר לגבי הדת הנוצרית, – למשל, כאשר יחידים נתקבצו סביב ישו מנצרת. גם האיסלם מספר על תחילת דרכו של מוחמד, נביאם, כמנהיג כת. ברם, גם אם נאמר שהדתות הגדולות החלו דרכן כ"כת", ואפילו ננקטו בהן דרכי- הונאה, הרי שבמרוצת הדורות הפכו דתות אלו לממוסדות, ומשעה שקיבלו לגיטימציה, שוב אין מזהים בהן סממנים של הונאה, ניצול, הולכת שולל, סחטנות, ניצול כספי, שטיפת מוח וכיו"ב .
  2. גם אם ישנם אנשים מסויימים באותה דת שרלטנים – המתיימרים להיות (או מציגים עצמם) "רבנים", "מקובלים", "באבא", "צדיקים" המנצלים את – מאמיניהם וסוחטים מהם כספים בדרכי הונאה, כדרכם של מנהיגי הכתות, וישנם כאלה אין – להחשיבם כמנהיגי הדת. ניתן לומר על שרלטן כזה שהינו "רב מתחזה", "באבא נוכל", "צדיק מזוייף", או כל כינוי הולם אחר, אולם בוודאי שאין מקום לומר שאדם כזה מייצג את הדת, ואין בר דעת אשר – יפסול בשל התנהגותו הנלוזה של ה"באבא" השרלטן את הדת. זו תמשיך להיחשב כלגיטימית, בלא קשר למתחזים ולמאחזי העיניים המציגים עצמם כ"רבנים" .
  3. מאחר שהדתות הוכרו כלגיטימיות ופועלות בדרכי יושר, ומכיוון שהן אינן עונות לאף אחת מן ההגדרות התואמות "כת", הרי שכל עוד פועלים נציגי הדת להפצת מערכת האמונות הדתית שלהם בדרכים הלגיטימיות, כמקובל בתרבותנו, אין מקום לומר שנעשים כאן מעשי הונאה, ניצול, "שטיפת מוח" וכיו"ב. הן אמת, שהדת הנוצרית נהגה לאורך דורות רבים בדרכי "שכנוע" בלתי הולמים, בדרכי כפייה, אלימות, עינויים והעלאה על המוקד (באמצעות מוסד האינקוויזיציה שנהג בספרד ובפורטוגל, בימי ה'אנוסים', וכדוגמת שיטות הרצח של אבירי מסעי הצלב). ידועים מעשיה הרבים של – הכנסייה בכל הנוגע להעברה על דת של בני דתות אחרות. בארצות מסויימות, נהגו כך גם אנשי האיסלאם (כדוגמת המאורעות של אנוסי משהד באיראן)/

הכת של מיכאל לייטמן

כאן המקום לציין, במסגרת התייחסותו של רמי פלר ל"כתות" פסבדו יהודיות, את הכת של מיכאל לייטמן, כת ה'קבלה' הנקראת "בני ברוך ". ברי לכל, כי מנהיג הכת, לייטמן, שאב ידע נרחב ממקורות היהדות, ואין ספק שהוא מגלה ידע נרחב בתחום הקבלה. על פי דבריו, הוא רכש את הידע ה'קבלי' שלו מהרב אשלג, בנו של מחבר פירוש 'הסולם', אותו שימש במשך תקופה בחייו. למרבה הפלא, סטה לייטמן מדרכה של היהדות הנאמנה, וכקודמיו, ישו הנוצרי ושבתי צבי, מורה לייטמן לחסידיו מעריציו ש"כיום אין כבר צורך בקיום המצוות המעשיות על פי ה'שולחן ערוך', ואין אנו צריכים אלא ל'קבלה' בלבד". מאחר שכך, הוציא לייטמן את עצמו ואת קבוצתו מן היהדות, והקים כת חדשה, "זרם" ישן בלבוש חדש. מאחר שהיהדות, אליבא דלייטמן, הינה "דרך פרימיטיבית מנוונת", ברי לכל מבין שאין לו ולמאמיניו כל שייכות לדת היהודית, ולא מדובר ברב כי אם ב"גורו". ואכן, ב"כת" הקבלה של לייטמן ניתן לזהות סממנים ראשוניים של אינדוקטרינציה , של הונאה והולכת שולל .

אכן, קשה יותר לזהות אצל לייטמן שימוש בטכניקות שהזכרנו לעיל, פרט לעובדה שאת סדנאותיו והרצאותיו המרובות הוא מוסר בשעות לילה מאוחרות ביותר או בשעות מוזרות כמו – 3 עד 6 לפנות בוקר. לגרעין הקשה, כלומר ל"מתקדמים" , יתכן שיש הרצאות נוספות מעבר לכך. מוזרמים לכת זו כספים רבים, הכת עורכת מסעי שכנוע לגיוס תרומות מדובר במיליונים רבים בכל שנה, וככל הידוע לנו, הם עברו את הסכום של 20 מיליוני ₪ תרומות בשנה. על כן, הגם שכת זו אינה עונה על מלוא ההגדרות האחרות כשאר הכתות ה 'קלאסיות' היא בהחלט ניתנת להגדרה כ"כת", גם אם עדיין לא הוכחה כמסוכנת ברמת הסיכון הגבוהה של כת הסיינטולוגיה, הרי קרישנא, שיבננדה, אושו וכתות אחרות .

 

כת ותיקה

חשוב להבחין בין כת "מתחילה " לבין כת "ותיקה" ומבוססת. כשם שאבחנה כזו קיימת בעולם העסקים, כך גם הכת המתחילה כמוה כעסק קטן, נאמר: חנות אלקטרוניקה פינתית, אשר במרוצת השנים הולך וגדל, הופך לעסק מכניס וגדול, ולבסוף הופך לרשת של חנויות כל בו. כך הוא, כאמור, בענף העסקים, וכך גם ב"עסקי הרוח". אנשי ה"כתות" מנהלים 'עסק', פשוטו כמשמעו. זהו עסק לכל – דבר, אלא שהסחורות הנסחרות בו הינן : נשמות ונפשות תמימות. מנהיגי הכת אינם אלא סוחרי נשמות, לנצלן ולהרויח מהן . כתות רבות צצו לאחרונה בארץ ובעולם, ולפי רמי פלר אצל החדשות שבהן קשה, כמובן, לזהות את סממני ה"כת" לכל הגדרותיה, כשם שעסק מתחיל משקיע יותר ומרוויח פחות. גם אנשי הכתות ממעטים להציג לראווה את שיטות ההונאה והניצול שלהן, על כל פנים בתחילת דרכם

ניטול לדוגמה " באבא" מתחיל, אשר טרם התפרסם כעושה נפלאות וכבעל קמיעות, "סגולותיו" טרם הוכחו, ו"המים הקדושים" שלו עדיין לו הופצו ברבים. מאחר שעדיין חדש הוא, בלתי מוכר, הרי שהיכולות האירגוניות שלו טרם נתבססו. ככל שיגדל ארגונו, יתרבו חסידיו ומאמיניו, יוכל להפעיל את שיטותיו להגדלת ה'עסק'. הכתות המבוססות מפעילות סדנאות, קורסים, אתרים ומכירות ספרים וקלטות, יש להן שלוחות וסניפים ברחבי העולם. כל זה מצריך תקציבי ענק. לכתות המתחילות, ואף לאלו שבאמצע דרכן, אין האמצעים הדרושים לכך. על כן קשה יותר לזהותן, כל עוד הן 'בחיתוליהן', בראשית דרכן. מה גם שהכתות המתחילות פועלות בזהירות יתירה, המניפולציה שלהן קשה יותר לזיהוי. ברם, משעה שברור שהיא עונה על ההגדרות של "כת", נוכל לזהות את 'אותה גברת בשינוי האדרת': השיטה זהה, הטכניקה קבועה, האינדוקטרינציה מאורגנת, והעסק מתחיל להיות משומן.

אכן, אחד הדברים הקשים עבורנו הוא מלאכת הזיהוי והאיבחון : בשעה שמגיעות אלינו תלונות בדבר קיומו של "מורה רוחני " כלשהו, "רב" או "בא בא", "כומר" או "הוגה דעות", לרוב בעל אישיות כריזמטית, המושך סביבו קבוצת מאמינים ניצבים אנו בפני השאלה הקשה: האמנם מדובר בהתארגנות לגיטימית, בקבוצה דתית נקיית כפיים, בסתם תלמידים החפצים ללמוד ולהחכים מפי רבם, או שמא לפנינו ארגון מתוחכם הפועל בראשו תו של מנהיג ממולח תוך נסיון להונות ולנצל את התמימים שבינינו .

צבירת ותק מביאה לינצול כספי

הזכרנו לעיל, שאחד המאפיינים הבולטים המבחינים "כת" הינו הניצול הכספי. אם אמנם בתחילה מתבקש המצטרף החדש "לתרום" תרומה סמלית, קטנה, "לכיסוי ההוצאות", הרי ככל שהוא נכנס יותר פנימה ומשתקע רובו ככולו בהווייה של ה"כת", נדרש הוא לשלם יותר ויותר, עבור קורסים, כ'מס חבר', כתרומה או כהקדש. לדוגמה, הכת המסוכנת והגדול השבכולן, כת הסיינטולוגיה, סוחטת מחבריה כספים רבים : בתחילה מדובר בסכומים שבין 50 ₪ ל- 100 ₪ עבור סדנה או קורס, לעיתים ההרצאות ניתנות חינם, ובמשך הזמן מגיעות ההוצאות לסכומים מרקיעי שחקים, כדי – 10,000$ דולר עבור קורס. להשתתפות בקורסים המתקדמים שב"כת" יש הנדרשים לשלם 50,000$ . כל
ההון הזה נגרף לכיסיהם של ראשי הכת, שהונם נאמד בסכומים דמיוניים, במיליוני דולרים, וכך העסק פורח. האלמנט הזה, אלמנט הניצול הממוני, אינו קיים בדתות, אלא הוא ייחודי ל"כתות" בלבד.

הדתות אינן מתאפיינות באותה מערכת משומנת היטב של תשלומים ותרומות במסווה של סדנאות, הרצאות, קורסים, ותשלומי 'מס חבר' רבים כפי שהדבר נעשה בכתות. אמנם, בל נחטא לאמת, נציין שתשלומי 'מס חבר' נגבים לעיתים בדתות השונות, אם זה במסגרת הקהילתית של בית הכנסת, הכנסייה או המסגד. אלא שגם כאן ההבדל ברור ביותר : מס חבר הנגבה בבית כנסת, בכנסייה או במסגד כשמו כן הוא : מס חבר לכיסוי הוצאות ממשיות, והוא אכן סמלי וצנוע. ברור, שלא כל מסגרת הגובה תשלום לכל הבאים בשעריה נכנסת בקטגוריה של "כת", שאילו כך היה, היו כל האוניברסיטאות, המכללות והמוסדות האקדמאיים נחשבים ל"כתות", ולא כך הוא, כמובן. התשלום
במקומות התפילה ובמוסדות הלימוד הינו תשלום קבוע מראש, אין בו אלמנט של סחטנות נצלנית, ואין כספים שנגבים עוד ועוד בהמשך. ברור, אפוא, שהמאפיין הזה, ניצול כספי, איננו המבחין היחיד של "כת" אלא כשהוא מצורף להגדרות הקודמות שהזכרנו .

אודיטינג ותלות

ההגדרה השלישית ל"כת" אותה נציג בזאת, יש בה מעין שילוב של האלמנטים שצוינו במאמרים הקודמים. קיימת, ב"כתות" כולן, תופעה של "יצירת תלות" תלותיות, כאשר המצטרף החדש, המאמין, או ה"מטופל", מאבד את עצמאותו, לעיתים אף את אישיותו, את בטחונו העצמי, והופך תלותי נפשית וכלכלית בארגון המוסדי של ה"כת" ובמנהיג .

דרכי היצירה של תלות

דרכי היצירה של תלות זו שונות ומגוונות, כפי שמראה רמי פלר, אולם הן מצטיינות בתיחכום ובעורמה. הנה, משעה שרכש המאמין החדש, המצטרף לכת, ידע בסיסי ב"תורת" הכת ובאידיאולוגיה שלה, בכל הנוגע לטכניקות, רעיונות ותירגולים, נדרש הוא לשמור על חשאיות, על סודיות, "לטובתו" כביכול. מעבר לכך, משעה שהוכנס המאמין "בסוד העניינים", נאמר לו שהידע שרכש עד כה אינו אלא ההתחלה והבסיס, ועל מנת להתקדם הלאה, מעלה מעלה בסולם ה"רוחני", עליו להשתתף בסדנאות נוספות, בתדירות גבוהה יותר, תוך השקעה כספית רחבה יותר, ופעמים רבות מתבקש הוא גם "לסייע" לכת, לחבריה ולמנהיגה, בעבודות שונות כ"תרומה" וכתמורה עבור ה"ידע" שנמסר לו ועבור ה"אמון" שניתן בו.

ההתניות הללו, שהמאפיין שלהם הוא כמובן הניצול, "לא ניתן להתקדם בלעדיהן" בתורת הכת .למאמינים נמסר, שההתקדמות והעלייה הרוחנית מותנים בתירגולים בלתי פוסקים, בתדירויות גוברות והולכות, ובהצטרפות פעילה יותר לתוככי הכת. במילים אחרות, תנאי הכרחי בל יעבור – להשגתה ולקיומה של האינדוקרטרינציה הרעיונית בכת היא הגברתם של ההיקפים והתדירויות של הפעילות, העמקתם של הביקורים וההשתתפויות, העצמת האינטנסיביות של כל הקשור בהצטרפותו של המאמין ל"כת". זוהי ההקרבה הנדרשת מהמאמין, כתמורה ל"שכר" הצפוי לו, שהוא, כאמור,ההתעלות בדרגות ה"רוחניות" .

דרכי היצירה של תלות בסינטולוגיה

הדוגמה המובהקת לכך היא השיטה המיושמת בכת ה"סיינטולוגיה ". שיטת ה"גשר" היא הדרישה מכל מאמין ב"כת", על מנת להתקדם ולהתעלות ב "רמות" של הידע ה"רוחני", לבצע כל שלב של "אודיטינג", שלב אחר שלב, כשבכל פעם נעשה האודיטינג ברמות נרחבות ואינטנסיביות יותר. הם קוראים לזה " אינטנסיב " , וכל סשן של אודיטינג עולה בסביבות 15000₪, כאשר מדובר ב- 12 עד 20 סשנים של אודטינג. ה "אודיטור " יושב למול ה"פרקליר", המצטרף החדש, הטירון, אשר הוא זה שמקבל את האודטינג תוך שימוש במכשיר ה" אימטר " . באמצעות שיטות כגון אלו מבצעים אנשי הכת את התהליכים על מנת שהמצטרף החדש יוכל לסיים את הקורס ו "לעלות על הגשר", להתקדם בדרגות. ככל שהקורסים הניתנים הינם ברמה מתקדמת וגבוהה יותר, נעשים יותר "אודיטינג" תוך שימוש בטכניקות נוספות. נמצא, אפוא, שתנאי חיוני לקיומה של כל "כת" ולהמשך ההתקדמות ב"מעלות הידע " של אידיאולוגיית הכת הוא : יישומן של טכניקות שטיפת מוח הולכות וגוברות יותר ויותר .

סיטנלוגיה - טכניקה

ישנן כתות רבות נוקטות בדרכי הונאה בלתי לגיטימיות תוך התחזות להיות מי שהם אינם. לשם כך, לומדים מדריכי הכתות, ה"אודיטורים", קורסים רבים, בהם מקנים להם מיומנויות – בהשפעה פולשנית ובהתערבויות עמוקות בנפש האדם. טכניקות המעוררות אירועים מנבכי העבר על מנת "להתנקות" או "להיטהר", מצויות לרוב בכל הכתות. כמו כן, נעשה בהן שימוש בתהליכים של אוט-סוגסטיה, טכניקות של היפנוזה אוטוריטטיבית, וכיו"ב שיטות של הפעלת השפעה לשינוי.

איך טכניקות אלו משרתת את כת הסינטולוגיה

ראשי כת ה "סיינטולוגיה" נוהגים להעביר למאמיניהם מסר, לפיו הם מתיימרים להיות בעלי הידע ה"אמיתי", ה"מוחלט" וה"בלעדי" בנבכי נפש האדם. המוטו של "רק אנחנו המבינים" ו "האמת נמצאת אצלנו", או "כל האחרים טועים /משקרים" חוזר על עצמו, בווריאציות שונות, בכל הכתות. פועל יוצא מכך הוא, שאנשי הכתות מתנגדים למדע, ובפרט למדעי הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה, ואף יוצאים חוצץ כנגד מחקרים מדעיים בתחומים אלו בכל הזדמנות, בריש גלי. לדברי רמי פלר, שמכיר את הכת מקרוב הטעם ברור : מחקרים פסיכולוגיים או פסיכיאטריים עלולים לסתור את אמונותיהם ולפרוך את האידיאולוגיה בה הם דוגלים. האמת המדעית עלולה ליצור בלב מאמיניהם 'דיסוננס קוגניטיבי', לערער את אמונתם, ובזאת הם אינם מעוניינים, כמובן. התנגדותם למחקרים מדעיים מוצאת את ביטוי ה הן בפירסומים פנימיים של הכת, והן בהתבטאויותיהם כלפי חוץ. לא בכדי התנגד ל.רון האברד ,מייסד ה"סיינטולוגיה", לכל תחרות שהיא על 'תורת נפש האדם' שלו. הוא הפקיד את נפשותיהם של "מאמיני ו חסידיו" בידי מדריכי הצוות שלו, ה"אודיטורים", אשר השתלמו – בקורסים שנערכו על ידו לשם הפצת רעיונותיו בדרכים של התערבות עמוקה ביותר בנפש האדם, "לעורר ארועים מהעבר", "לנקות את נפשו", "לזכך את נשמתו" וכדומה.

טכניקות של כתות

חזרתיות

טכניקות של שכנוע בלתי הוגן, בדרכי הונאה ושטיפת מוח, מופעלות בידי כתות. לדוגמה: מנהג ה"צ'אנטינג" בכת ה"הרי קרישנה", בו מתבקשים המאמינים, חברי הכת, לחזור באופן ריטואלי – על המנטרה "הרי קרישנה " אלף  פעמים ביום. חזרה כה מרובה על מנטרה נועדה "לתכנת" את המוח בדרכי אוטוסוגסטיה חזקים, כשהכוונה ברורה : להביא את המאמין או את המצטרף החדש לאמץ, באופן תת מודע אם לא במודע, את ה'אינדוקטרינציה' של הכת. תופעות של חזרות רבות על "מנטרה " קיימות בכתות רבות, אם לא בכולן .

התערבות פולשנית בנפש

אמצעי השפעה נוסף בו נוקטות הכתות הינו ההתערבות הפולשנית לתוך נפשו של האדם פנימה. בעוד החוק מתיר התערבויות מעין אלו אך ורק לצרכי ריפוי וטיפול, ואף כאן רק בידי מומחים שהוסמכו לבצע פעולות מעין אלו כחוק כדוגמת חוק ההיפנוזה  או חוק הפסיכולוגיה, הקובעים שטיפולים פולשניים ייעשו אך ורק בידי מומחים, אקדמאים, המחזיקים בתעודה ורשיון מאושרים כחוק, הרי שאנשי ה"כתות" מתירים לעצמם לבצע פעולות פולשניות מעין אלו ללא כל רישוי, הסמכה או פיקוח. החוק מתיר פעולות הכרוכות בהשפעה פולשנית על אישיותו של אדם אך ורק לצורכי טיפול וסיוע למטופלים, ואילו חברי ה"כתות" עוברים סדרות של "טיפולים", "סדנאות" למיניהן, לרוב במסווה
של הרצאות ו"קורסים", כשהמטרה העיקרית היא שכנוע לצרכי ניצול והשפעה בדרכים בלתי הוגנות. למרבה הצער, תחום זה פרוץ כיום, ונדרשת חקיקה כמו גם אכיפה של החוקים והתקנות בכל הנוגע להשפעה והתערבות בנפשו של האדם.

הבעיתיות הגדולה בטכניקות אלו

,שההתערבות הרבה המבוצעת בשנים האחרונות בנפש האדם, אצל ה"מטופלים", נעשית ברבדים עמוקים בהרבה מעבר למותר על פי החוק, ללא כל פיקוח, ואין פוצה פה ומצפצף, וזו לפי רמי פלר, שייסד המרכז לנפגעי כתות וראה את ההשפעה הרבה של הטכניקות, הבעיה המרכזית. פעולות מעין אלו מבוצעות בכל הכתות לסוגיהן. בכת ה"סיינטולוגיה", לדוגמה, מצהירים על כך בריש-גלי. דוברי הכת מתגאים בכך שבתהליך ה"אודיטינג " מצליחים אנשי הצוות שלהם להחזיר לאנשים או לעורר בהם זכרונות מאירועים שחוו בעבר, זכרונות שזה מכבר נשתכחו מהם, ואף להחזירם – ל"גילגול קודם". כאשר נשמעות הצהרות כגון אלו מפי מומחים עולמיים לפסיכיאטריה, כדוגמת דר בריאן ווייס מנהל המחלקה לפסיכיאטריה ב- Miami ,Mount Sinai Medical Center אשר הצהיר שביכולתו להחזיר מטופלים לעבר שלהם ואפילו לגלגולים קודמים, בשיטות של היפנוזה, יתכן שאפשר להתייחס לאמירות אלו ברצינות, משום שדבריו מאפשרים למומחים אחרים, בעלי שם, לבחון את קביעותיו ולבודקן באמצעים אמפיריים קליניים. ברם, אין הדעת סובלת שחבריהן של "כתות" יפעילו שיטות מעין אלו איש על רעהו ללא כל בחינה מדעית, פיקוח או רשיון. כאשר שיטות אלו מופעלות על המצטרפים החדשים לכתות, ברי לכל שהמטרה איננה טיפולית טהורה, אלא יש כאן נסיון לניצול תמימותו של המצטרף החדש להשפיע עליו לאמץ, שלא מדעתו, את האינדוקטרינציה של הכת, תכניה ואמונותיה. התחושה הטובה, תחושת הנועם והרוגע, אשר משרים על המאמין החדש במהלך הסדנאות, נועדה, כביכול, "לנקות מעליו" את אירועי העבר, את "זוהמת" האישיות הקודמת שלו, ולהעניק לו חווייה של שיבה אל חיק הטבע, אל היקום הבראשיתי, ומעל לכל, להשלות את אותם מצטרפים שכביכול נמצאים הם "בידיים טובות", בידי מומחים בעלי הבנה עמוקה בנפש האדם, בידי אנשים שכל רצונם אינו אלא בטובת ם. המנהיג, ה"גורו", מוצג תמיד כמי ששואף להיטיב לעולם כולו, להביא גאולה לבני הדור, ולכל הפחות לרומם את מאמיניו וחסידיו לעולם נפלא, רוחני, הנקי ממלחמות ומסכסוכים, ואשר לו, ורק לו, הדרך לישועה ולגאולה המובטחים .

שטיפת מוח

בעידן המודרני, יותר מבעבר, קיימת השפעה סביבתית רבה. אנשים מושפעים מפירסום, מכלי תקשורת, מלחץ חברתי, מדעוֹת והשקפות הנלמדות במסגרות הלימודים, וכיו"ב. ההשפעה נותנת אותותיה ובאה לידי ביטוי בהשקפותיו של האדם, באופן תיפקודו, בשאיפותיו וברצונותיו. טול לדוגמה את צו האופנה, כאשר ההמונים נוהים אחר סגנון לבוש שעיצב מאן דהו אשר קנה לעצמו שם ופירסום, והקהל תועה אחר האופנה שעיצב, כעדר המהלך אחר המשככית. כך הוא הדבר גם בדפוסי מחשבה ובאפיקי השקפה בתחומים רבים ושונים בחיינו המודרניים. חזקה על תעמולה שאינה שבה ריקם, אומר הפתגם. כך אמר גם הצורר הנאצי, יוזף גבלס : "חזור על השקר אלף פעמים, סופו שיתקבל כאמת". מישטרים טוטליטריים רבים ניצלו, בעת האחרונה, את כוחה של התעמולה לשם יצירת דעת קהל ולשם "שטיפת מוח " להפצת השקפותיהם ואמונותיהם. כך היה בתקופת שלטון המרכסיזם והקומוניזם, הנאציזם, הפאשיזם האיטלקי ועוד.

עיקרון שטיפת המוח

עיקרון שטיפת המוח מתבסס על חזרה ריטואלית, שוב ושוב, על "עיקרון מנחה" מסויים, על קווי אידיאולוגיה קבועים, או אף למוטו פירסומי כלשהו, כדוגמת החזרה על סיסמה או ג'ינגל, בכלי התקשורת, שוב ושוב, ערוצי הרדיו משמיעים את הקריאה "קוקה קולה – טעם החיים", "העם החליט קפה עלית", "תנו לגבר גולדסטאר" והבריות אצים רצים לרכוש את המוצר המדובר, לזכות אף הם ב" טעם החיים" או "להיות גבר". עיקרון זה משמש רבות כתות אשר מעוניינות לגייס ולשמר את הקהלן

עובדה ידועה היא, שבמוסדות הלימודים האקדמיים, כמו גם בבתי הספר, קיימת 'השפעת אישיות' של מרצים על תלמידיהם, שומעי לקחם, כאשר מדובר במרצה בעל אישיות כריזמטית. פרופ' משה קרוי המנוח הינו דוגמה – מצויינת להשפעה כזו .

שטיפת המוח וחופש הביטוי

החברה המתקדמת, בעלת האוריינטציה המערבית דמוקרטית, דוגלת, בעידן שלנו, בחופש הביטוי. מאחר שכך, גוברת הנטייה להתיר לכל אדם להפיץ ברבים את דעותיו, מחשבותיו והשקפותיו. בשל כך, מתאפשרת על נקלה ההשפעה של אדם על זולתו, הן על יחידים הן על רבים. לפי רמי פלר ישנו גבול דק, עדין מאד, עובר בין חופש הביטוי והשמעת דעות אישיות לבין השפעה שתלטנית על מחשבותיו של הזולת. רבים, בפרט בעלי האישיות הנוחה לשיכנוע, מתקשים להבחין בין האזנה והקשבה לדיעות הזולת לבין היכנעות והתפתות לדיעות המושמעות תוך דרכי נאום דמגוגיות לא הוגנות. לא קל להבחין בין הרצאת דברים משכנעים, מנומקים היטב מבחינה לוגית, לבין נאומי שיכנוע מתוחכמים המושתתים על שיטות של שליטה במחשבותיהם של המאזינים. תלמיד בוגר המחליט לאמץ לעצמו את דעותיו הפוליטיות או האמוניות של המרצה הנערץ על ידו, מתוך בחירה חפשית ותוך שיקול כן וישר של מכלול הדעות וההשקפות, תוך בחינה מדעית השוואתית של הצדדים לכאן ולכאן הרי זו – השפעה הוגנת, לגיטימית. שונה הדבר כאשר דרכי ההשפעה ושיטות הנאום מתבססים על הונאה, הולכת שולל, הצגה חד צדדית של נושאים א ו אמירות דמגוגיות שאין בהן מאומה זולת שילהוב רגשי. – בכל אלו נכנסים אנו כבר לקטגוריה של השפעה "מעבר למותר ".

היכן עובר הגבול?

מאחר שמדובר בחברה המערבית המודרני, הדוגלת, כאמור, בחופש הביטוי, מתעורר ביתר שאת הצורך להציב גבולות ואבחנות ברורות, תוך חקיקת חוקים מחייבים וחד משמעיים, בין פירסום לגיטימי הוגן ושיכנוע "חיובי", לבין תעמולה שוטפת מוח, המתבצעת בשיטות שליליות כגון הפחדה, איום, או, לחילופין, הבטחת אושר עילאי, וכיו"ב. לאור זאת הולכים ונחקקים לאחרונה חוקים בתחום זה. לדוגמה, ישנו חוק בתחום פרסום בתקשורת האוסר להשמיע את שם המוצר, או את שם החברה המפרסמת, בתדירות של יותר משבע פעמים ברבע דקה. המחוקק מצא לנכון לקבוע את הגבול הברור, שהשמעה ריטואלית של עד שבע פעמים נחשבת להשפעה "הוגנת", ואילו השמעה בתדירות גבוהה יותר אסורה, לפי שהיא נכנסת לתחום הבלת י הוגן של "שטיפ ת מו ח". בדרך זו מגביל המחוקק את המפרסמים .

הגדרה של כת

ישנן הגדרות רבות ל"כת". במאמר זה אתן את ההצעה שלי בתור אדם שחקר לא מעט את נושא הכתות שתי הגדרות, מהעיקריות שבהן, אשר על פיהן ניתן לזהות "כת" ולהבחין בינה לבין ארגון לגיטימי.

הונאה וניצול

אחד המאפיינים העיקריים המבחינים בין התארגנות רוחנית, חברתית, פוליטית "לגיטימית", או אמונה לבין "כת" היא השימוש בדרכי ניצול והונאה. הארגונים הלגיטימיים יפעלו בדרכים חוקיות, הוגנות, ישרות ומקובלות, להשגת מטרות הארגון, ובכלל זאת דרכי שיכנוע הוגנים . את רעיונותיהם הרוחניים ואת האידיאולוגיה שלהם, מפיצים הארגונים הלגיטימיים באמצעים מקובלים, גלויים וחוקיים. ה"כתות", לעומת זאת, נוקטות בדרכי שכנוע סמויים כדוגמת היפנוזה, שטיפת מוח, תעמולה, חזרה על "מנטרה", וכיו"ב מהדרכים שהוזכרו לעיל.

פולחן האישיות סביב רעיון "רוחני "

להבדיל מן הדתות, המבוססות רובן ככולן על מסורת עתיקת יומין, הגם שהופצה בראשית ימיה בידי בן-תמותה וממשיכה להיות מופצת על ידי מאמיניו – חסידיו, הרי שה"כתות" מפיצות את רעיונותיו של אדם חי, על פי רוב בעל אישיות כריזמטית, סמכותית או מושכת, בן -דורנו, המפיץ את רעיונותיו ומבססם על תפיסות "רוחניות" )או פסבדו – רוחניות(. בעוד הדתות מפיצות למאמיניהן את העקרונות הרוחניים שלהן – כך הוא ביהדות, בנצרות, באיסלם ובדתות הבודהיסטיות, כל אחת מהן דוגלת באידיאולוגיה רוחנית אלוקית שנמסרה לנביא לפני אלפי שנים. "תורתו" של ה"גורו", לעומת זאת, היא אידיאולוגיה חדשה, טרייה, אשר טרם נוסתה בכור-ההיתוך של ההיסטוריה וטרם עמדה במבחן הדורות. על פי רוב, "תורתו" מצוצה מן האצבע, פרי המצאתו, דמיונותיו או שהיא שאובה מרעיונות ותיקים של דתות עתיקות. בכל ה"כתות", אם לא בכולן, מבט יחים למאמינים אושר נצחי, חיים עילאיים ומושלמים בעולם הזה, עולם שכולו טוב, וכיו"ב הבטחות אשר קל להבטיחן וקשה לממשן, שהרי האושר, כידוע, הינו עניין רצוני, וכל אדם מסוגל, בכל מצב נתון, לשכנע את עצמו שהינו מאושר. גם האסיר, בתא-הצינוק, עשוי לחוש אושר עילאי, אם יודע הוא שמאסרו נעשה לתכלית מסויימת בה הוא דוגל. גם את חייו מוכן אדם למסור, ולמות, פשוטו כמשמעו, בעבור עיקרון -על אשר הוא נושאו על לוח-לבו. קל מאד, אפוא, לשכנע מאמינים שהאושר המובטח אכן מצפה להם, אם אך ייאותו לקבל על עצמם את עיקרי ה"כת" ומנהגיה

ההבדל-בין-דת-לכתות

החיבור של הציבור הישראלי לדת היהודית הוא חיבור רגשי וסימבולי עם משמעויות עמוקות מאוד. מרבית הישראלים גאים מאוד ביהדותם ומשתדלים לשמור לכל הפחות על כמה מצוות, גם אם הם אינם מגדירים את עצמם כדתיים או חרדים. הרוב המוחלט של הישראלים לא אוכל מאכלים לא כשרים, חוגג את החגים, צם ביום כיפור ועוד. יש הרבה מאוד דברים יפים בדת, בין אם מדובר ביהדות, באיסלאם, בנצרות או בכל דת אחרת, אך בחלק מהמקרים, אנשים נוטים להתבלבל בין הדת והטוב שהיא מביא איתה, לבין כתות.

כת ודת – דברים שונים לחלוטין

קל מאוד לטעות ולהשוות בין אמונה וכתות, לבטח עבור אנשים שלא קרובים לדת. קווי הדמיון נוגעים אך ורק לאמונה אבסולוטית, אך למעשה, מדובר בשני דברים שונים לחלוטין, כאשר כת יכולה להפוך ולהיות מסוכנת בין רגע. המונח "כת" אינו מתייחס כלל וכלל לדת, והוא קשור יותר לתנועה חברתית שנוצרת בעקבות מחויבות מסוימת למנהיג כריזמטי או אידיאולוגיה, שהיא לרוב קיצונית. יש הרבה אנשים שהצליחו לסחוף אחריהם כמות גדולה של אנשים, וחלק מהרעיונות שלהם היו מאוד מסוכנים, כמו הכת של גואל רצון, הסיינטולוגיה וכמובן כת השטן המוכרת.

להיסחף אחר מנהיג כריזמטי

כתות רבות נוסדות על ידי מנהיג כריזמטי שמצליח לסחוף אחריו הרבה מאמינים. ההבדל הגדול בין דתות לכתות בנושא זה הוא שמנהיג הכת הוא גם לרוב זה שבנה את הכת, ייצר את הרעיון הרוחני של הכת, וגם יכול לבצע בה שינויים כראות עיניו כאשר אין על דבריו שום מחלוקת או עוררין. המאמינים הולכים שבי אחרי המנהיג ולא מפעילים שיקול דעת בסיסי שיכול לחלוק מעבר לכך כל הכסף שהכת מצליחה לגייס מגיע בסופו של דבר אל המנהיג מה שמייצר מנגנון של הונאה אשר משעבד אנשים ולמעשה משרת את מנהיגה

נפגעי הכתות

יש המון סוגים של כתות כיום בכל רחבי העולם, כפי שמעיד רמי פלר כאשר חלקן קיצוניות יותר ופחות. חלק מהכתות אף נוגעות בנושאים דתיים, אך הן לא קשורות לדת בשום פנים ואופן. הדתות השכיחות בעולם אלו דתות שנוצרו לפני אלפי שנים, ואנשים נולדו לתוכם, בעוד כתות באות והולכות. יש הרבה מאוד נפגעי כתות בעולם, וזוהי בעיה נפוצה מאוד, בעוד אנשים אשר מאמינים בדת בצורה אמיתית ובריאה, יכולים רק להרוויח.

3 כתות מסוכנות

לאורך ההיסטוריה צמחו כתות שונות ומשונות. כבר בתקופת בית שני (538 לפני הספירה ועד 136 לספירה) התנהלה לה כת מדבר יהודה. אנשי הכת שהתגוררו בקומראן – אתר בצפון מערב ים המלח, חיו חיי פרישות. הם תפסו את עצמם כ"בני האור" ואת שאר בני ישראל והעולם ראו כ"בני החושך". נאסר עליהם לקבל מתנות מהאנשים שמחוץ לכת ללא אישור וכל מי שהצטרף לכת נדרש למסור את כל רכושו והונו.

אבל לא צריך ללכת רחוק. גם בימינו פועלות כתות רבות הגורמות לנזקים רבים למצטרפי הכת ולבני משפחתם. ישנן כתות שטרם נחשפו ומצליחות בינתיים לפעול בסתר, אך כתות רבות אחרות התגלו במהלך השנים. הכתות הגדולות בעולם הן כתות בינלאומיות כמו סיינטולוגיה, הארי קרישנה, מדיטציה טרנסנדנטלית וכו', שיש להן חברים בארצות שונות, ביניהן ישראל. במאמר זה החלטנו להתמקד ב-3 כתות מסוכנות ומפורסמות שהתפתחו בישראל:

הכת של גואל רצון

אחת מהכתות המפורסמות ביותר בארץ היא הכת של גואל רצון. רצון (בן 70 כיום), הנהיג כת של נשים וילדיהן בשכונת התקווה בתל אביב. כבר בסוף שנות ה-80, בעודו נשוי ואב לחמישה ילדים, הוא החל למשוך אליו נשים רבות אחרי שהתפרסם כהילר והציג את עצמו כמומחה בתורת הקבלה. הוא התגורר עם 21 נשים שתפקדו כמו בנות הזוג שלו, הביא איתן לעולם 49 ילדים ושיעבד וניצל את נשותיו. הנשים, שראו בו כ"משיח", התנהלו לפי מערכת חוקים נוקשה. הן העבירו לידיו את הכסף שהרוויחו בעבודות משק בית ומקצבאות ביטוח לאומי, והיו נתונות למרותו. חלק מהנשים העריצו אותו וקעקעו על גופן את שמו. אחת מהנשים שחייתה ב"הרמון" של רצון, ניסתה להתאבד כמה וכמה פעמים. הוא אף איים עליה שאם תעזוב אותו הוא יפגע בה. הכת של גואל רצון התנהלה במשך 20 שנה כאשר המרכז לנפגעי כתות של רמי פלר פעל לחשוף אותה, עד שבשנת 2010 אחת מנשותיו הגישה תלונה במשטרה נגד גואל רצון בסיוע המרכז לנפגעי הכתות. בשנת 2014 הוא הורשע בעבירות אונס ובעילה אסורה בהסכמה נגד הנשים ובנותיו, ונשפט ל-30 שנות מאסר.

הכת של אליאור חן

אליאור חן, שזכה לכינוי "הרב המתעלל", הפעיל את הכת שלו בתחילת שנות האלפיים. הוא עסק בקבלה מעשית והציג את עצמו כמומחה בחינוך ילדים. אם לשמונה פנתה אליו והתייעצה איתו לגבי חינוך ילדיה, והוא החליט לקחת אותם תחת חסותו. הוא הנהיג שיטות חינוך אכזריות ומעוותות שכללו אכילת צואה, כליאה במזוודה, שריפת איברים, כפיתה בחבלים ומכות. הורים אחרים אימצו את השיטות שלו, עד שבשנת 2008 שניים מהילדים אושפזו בבית חולים במצב קשה. אליאור חן נתפס ונשפט ל-24 שנות מאסר. כיום נפגעי הכת של אליאור חן, אותם הילדים שגדלו והתבגרו, מוגדרים כנכים בגלל הטראומה הנפשית שחוו. הם הגישו תביעות פיצויים נגד חן ובימים אלה מתנהלות התביעות נגדו.

הכת של ריקי שחם

ריקי שחם, שידועה בכינוי "הקיסרית מצהלה", הייתה הילרית ואסטרולוגית. היא הקימה מכון ללימודי פילוסופיה, טענה שהיא אחת מחמש קיסריות היקום, ומשכה אליה אנשי עסקים ואקדמאיים מאזור רמת השרון ותל אביב שהיו במצוקה רגשית. שחם העבירה לחברי הכת שיעורים רוחניים ודרשה בתמורה "מנחות" בדמותם של מיליוני שקלים, רכבים, אחוזות יוקרה וחופשות בחו"ל על חשבונם. היא הצליחה לנתק את חברי הכת ממשפחתם והתעמרה בהם רגשית באמצעות מודל של שכר ועונש. כך, הפכה שחם לאישה עשירה מאוד. בשנת 2009 הוגשו נגדה תביעות על ידי חברי כת לשעבר, אך הכת המשיכה להתקיים. שמה של שחם עלה שוב לכותרות בשנת 2016 כאשר עורכת הדין איה לביא נעצרה בחשד שגנבה מיליוני שקלים מכספי נאמנות והעבירה אותם לכת של שחם שבה היא חברה.

 

אחת השאלות הנפוצות בנושאי כתות, היא איך הכתות מצליחות בכלל למשוך אליהם מצטרפים וכיצד הן מצליחות לשמר אותם לאורך זמן ולהרחיק אותם מהעולם המוכר להם? הפסיכולוגית וחוקרת הכתות, פרופסור מרגרט טהאלר סינגר, בדקה את הפסיכולוגיה מאחורי הכתות. סינגר, שהלכה לעולמה בשנת 2003, ערכה יותר מ-3,000 ראיונות עם חברי כתות והתמחתה בחקר הנושא של שטיפת מוח. אחרי שערכה מחקרים רבים, היא הגדירה שישה שלבים שבעזרתם הכת מצליחה לגייס מצטרפים ולהבטיח את מחויבות שלהם לכת ההרסנית:

שלב ראשון: הכת מבטיחה שהמגוייס לא מודע למתרחש בה

קשה להצביע על דפוס אישיות מסוים של אנשים הנמשכים ומצטרפים לכת, אך לרוב מדובר באנשים שמתמודדים עם קשיים רגשיים, פגיעה כלשהי או חווים תקופה קשה. הכת מנסה תמיד ללכוד לרשתה אנשים שנמצאים במצוקה, שהם מרגישים בודדים, שאין להם תמיכה משפחתית ושחווים משבר נפשי עמוק. הכת עושה הכל כדי להסתיר בפני המגוייסים את האמת מאחורי הכת ואת שיטות הניצול והשעבוד שלה, . כאשר המצטרף החדש מגיע לפגישת היכרות עם הכת, חברי הכת וראש הכת מעניקים לו יחס חם ומחבק שגורם לו להרגיש כאילו מצא בית.

קשה להצביע על דפוס אישיות מסוים של אנשים הנמשכים ומצטרפים לכת. אלו יכולים להיות אנשים שמחפשים רוחניות ומעבר לעולם החומרי, או אנשים שמתמודדים עם קשיים רגשיים, פגיעה כלשהי או חווים תקופה קשה. הכת מנסה תמיד ללכוד לרשתה אנשים שנמצאים במצוקה, שהם מרגישים בודדים, שאין להם תמיכה משפחתית ושחווים משבר נפשי עמוק. הכת עושה הכל כדי להסתיר בפני המגוייסים את האמת מאחורי הכת ואת שיטות הניצול והשעבוד שלה, לעיתים בהצלחה ולעיתים ללא הצלחה כפי שלא הצליחה לעשות מול רמי פלר. כאשר המצטרף החדש מגיע לפגישת היכרות עם הכת, חברי הכת וראש הכת מעניקים לו יחס חם ומחבק שגורם לו להרגיש כאילו מצא בית.

שלב שני: שליטה בחיים של המגוייס

אלמנט מרכזי בשליטה על חיי המגויס היא רוטינה של תרגול, אשר נדרשת על מנת להתקדם ב'מדרגות הרוחניות' של הכת. מייסדי כתות עושים שימוש ברוטינות תרגול שונות, המהוות טכניקה מניפולטיבית לצורך התערבות עמוקה בנפש המגוייס, עד כדי מחיקת אישיותו, על מנת לצקת לתוכו את תכני הכת (Chanting, Manipulative Madidation ועוד). לכת יש מגוון דרכים לשלוט בחברי הכת, כמו למשל על ידי שיעבוד לרעיון רוחני כלשהו ואז נוצרת תלות נפשית, וכן באמצעות הרחקת המגוייס ממשפחתו, מחבריו ומכל העולם שמוכר לו. על חברי הכת נאסר להיות בקשר עם גורמים מחוץ לכת, וכך המגוייסים מאבדים לאט לאט את החשיבה הביקורתית שלהם.

שלב שלישי: יצירת פחד מפני האחר

הכת מפעילה דמגוגיה לפיה חברי הכת הם "הטובים" בעוד שאנשים שאינם חברי הכת הם "הרעים". כך למשל, חברי "כת מדבר יהודה", אחת מהכתות הראשונות הידועות בעולם, ראו את עצמם כ"בני האור" ואת שאר בני ישראל והעולם כ"בני החושך". מגיל צעיר אנחנו נמשכים לחלוקה הזאת של "טובים" ו"רעים", והכת מנצלת זאת כדי לשלוט בחבריה.

שלב רביעי: שטיפת מוח

ראשי הכת מבצעים מעין "שטיפת מוח" באמצעות הפעלת לחצים מחשבתיים, רגשיים ופיזיים. שטיפת מוח היא למעשה עיצוב מחדש ועיוות של תפיסת המציאות של המגוייסים, ושינוי האמונות והערכים בהם הם מאמינים. שטיפת המוח כוללת בין היתר יצירת תחושת שייכות בקרב המגוייסים החדשים לחברי הכת, הבעת ניכור וסלידה מהחיים שמחוץ לכת ומהאנשים שאינם חברים בכת, וחינוך מחדש לפי הערכים, המנהגים והאמונות של הכת. בסופו של התהליך המגוייסים נשלטים לחלוטין בידי ראשי הכת. הם מצייתים להם בעיוורון מוחלט וה"אני" שבתוכם נדחק הצידה.

שלב חמישי: השרשה והטמעת התנהגויות חדשות

בשלב הזה ראשי הכת מנסים לחסל לחלוטין את הזהות של המגוייס ולגרום לו לאמץ זהות חדשה התואמת לאידיאולוגיה ולכללים של הכת. ראשי הכת גורמים למצטרף להרגיש שהוא "נבחר" על ידם
באופן מיוחד, והם מחזקים את התחושה הזאת לעיתים באמצעות עריכת טקס חניכה בנוכחות הקבוצה. טקס זה מסמל את עזיבת העולם שמחוץ לכת והצטרפות למעגל האקסלוסיבי של חברי הכת.

שלב שישי: איסור על הבעת ביקורת כלפי המנהיג

הדינמיקה בכת היא כביכול של משפחה – חברי הכת הם האחים של המגוייס וראש הכת, המנהיג, הוא האבא. ראש הכת, שמאופיין לרוב במגלומניה ורואה את עצמו כגורו, משליט את החוקים והכללים על חברי הכת. הוא דורש מחברי הכת לאמץ את תפיסת העולם שלו, להישמע למרותו ואינו מוכן לקבל כל דברי ביקורת. כאשר אחד מחברי הכת משמיע התנגדות כלשהי, הוא מיד נענש או מקבל איומים.