מוזמנים לעיין בעבודת המחקר שכתב רמי פלר – מה בין דת לכת
לפי רמי פלר ישנם הרבה מקרים בהם רבנים יכולים להיות חשודים כשרלטנים. הנה כמה ציטוטים אשר הובאו בתקשרות למקרים אפשריים כאלו.
"הרב ניר בן ארצי מהמושב תלמים, שהתפרסם כנהג טרקטור בגוש קטיף וסופר עליו כי הוא בעל יכולות על טבעיות. בשנת 2005 נעלם בן ארצי באורח פתאומי, ומאמיניו קיבלו מסרים בשמו, לכאורה, דרך מנהלי העמותה שלו. לאחר כמעט שלוש שנים "בשבי" חזר בן ארצי וסיפר שאנשיו, המנהלים את כספי העמותה שלו, הכריחו אותו לכתוב מכתב שבו הוא מייחס לעצמו סטיות והפרעות נפשיות .
"בכל המקרים שהוזכרו לעיל הרבנים היו הקורבנות ולא האשמים, אך גם עובדה זו לא הנמיכה את הסערה שהצית השבוע פרשן חרדי מוכר שטען ברדיו "קול ברמה" בתוכנית של מוטי לביא את מה שרבים חושבים ולא העזו לומר : "את הרב שטיינמן לא סוחטים, את הרב עובדיה לא סוחטים. אף אחד לא אומר שלרב פינטו יש חלק בזה, ברור שהוא צח כשלג, אבל למה נדבקת לו סחיטה ? כי הוא מחובר לכסף גדול, הוא מחובר לטייקונים. "
"הפרשן הצית ויכוח סוער. "אף פעם לא היה בעולם החרדי אדם צעיר שנהיה גדול. נהיה פה דור אינסטנט, דור הפיצה, שרוצים הכל מהר ועכשיו", אומר איש תקשורת חרדי, "אף אחד לא ידע מי זה הרב שטיינמן עד גיל 75 , מי שמע על הרב שך עלד גיל 70 ? פתאום היום צצים כל מיני שמות שמעולם לא שמעת עליהם קודם, ומתחילים לספר עליהם סיפורי ניסים ומעשיות, והופה הם הופכים למקובלים" .
"היום קל מאוד להפוך למקובל. בסך הכל צריך יועץ תקשורת טוב, מעין לוביסט, שיטווה לך קשרים עם הגווארדיה השלטת במדינה. ברגע שיצרת קשר עם טיייקון, שני שרים, כמה עיתונאים, ואפילו עם עבריין אחד לשעבר אתה בבדרך למעלה", טוען איש התקשורת החרדי. "ההבדל בין הרבנים – המקובלים ל'גדולים' הוא, שאותם לא תמצא במסיבות הודיה עם ח"כים וניצבים. 'גדול דור' גר בדירת שני חדרים בבית מתקלף עם מקרר אמקור ישן", הוא מסביר" .
"כתוב בפרקי אבות 'לא עם הארץ חסיד' אדם שלא למד ולא טבל עצמו בשישה סדרי משנה לא יכול להיות בעל יכולת רוחנית", אומר רב בכיר. "פתאום קמים אנשים ובגיל 24 הם עסוקים בקבלת קהל במשך היום ובכסף, מאיפה הם יקבלו את התורה ?" הוא אומר בכעס .
"פעם הידע היה מקור כוח. רב גדול היה מי שממית את עצמו באוהלה של תורה, שפסיקות ההלכה שלו היו סקופ בפני עצמן. היום כל אחד יכול להיות מקובל. צריך להבין דבר או שניים בפסיכולוגיה, לדעת לדבר יפה, כריזמה, משרד יחסי ציבור טוב, כמה עיתונאים מעריצים, עדת חסידים שתמיד יהיו בסביבתך, וטייקונים. בנוסף, צריך כסף כדי לקנות ידיעות באתרים החרדיים. היחצ"ן משלם, אז מה אכפת להם לכתוב על האדמו"ר ועל הטייקון שאיתו ? "
לדבריו, "התורה האמיתית היא בדיוק נגד כל הדרך שלהם. היא נגד גלגול של סכומי עתק, היא דוגלת בפתגם 'שונא מתנות יחיה', היא בעד צניעות וענווה. גדלות בתורה היא המפתח הראשוני" .
"הרב מבהיר כי הוא לא מזלזל בעולם המיסטיקה והקבלה: "תראה את הרב יעקב עדס, שכתב המוני ספרים, יושב בחדר קטן בלי עדת מעריצים, בלי טלפון. מדובר בתלמיד חכם עצום בלי הטררם מסביב. יש קבלה ומיסטיקה, אבל רק לאנשים שבאמת מבינים בכך ומקדישים את חוכמתם ושנותיהם לכך" .
"ד"ר ניסים ליאון מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן טוען שאין חדש תחת – השמש. "תמיד היה קשר בין דת לכוח וקשרים", הוא קובע. "אחת התפיסות הנאיביות היא שאנשים רוחניים הם נטולי אינטרסים, וזה לחלוטין לא נכון. האינטרסים משרתים אידיאולוגיה. ברגע שפותחים את השורות כדי להשיג את האינטרסים הללו נתקלים בתופעות מגוונות, והמצב מאבד שליטה" .
"ד"ר ליאון מסכים שדווקא התרבות החילונית משפיעה על התופעה. "החילוני רוצה קשר מקוטע עם הרבנים, הם כמו מוצר צריכה. יש רבנים שמשחקים את המשחק, מקבלים סטטוס, ממון, קשרים ובונים רשתות ויש לזה לא מעט יתרונות וחסרונות" .
ההבדל בין דת או אמונה ובין לכת הוא נרחב מאוד וכולל הרבה זויות. למעשה, נושא זה יכול להוות חומר לעבודות מחקר שלמות.
עקב כך ברור לי שלא ניתן יהיה לסקור באופן מלא הבדל זה במאמר אחד ועל כן בשבועות הקרובים אפרסם סדרת מאמרים מקיפה אשר תבחן כל אחת בתורה פן אחר של ההבדל בין דת לכת
במאמר זה, כמאמר ראשון בסדרה אעמוד על ההבדל המילולי בין דת לכת ומקור הסמכות
מקור הסמכות
תחילה יש להבחין הבחנה הברורה בין "כת" לבין "דת". המושג "דת" במקורו משמעותו 'חוק', אך נתקבל ברבות השנים במובן של קשר האדם עם אלוקיו. המשותף לדתות כולן, להבדיל מן הכתות, הוא הקשר של ילוד-אשה לבין בוראו, קשר אשר בא לידי ביטוי בעבודת האל ובקיום מצוותיו, על פי תפיסת הדת. הכת, לעומת זאת, הינה מסגרת של ניצול מתוחכם בה מנצל איש אחד – בדרכי הונאה וערמומיות – את רעהו, ולרוב את מאמיניו, חסידיו, והסוגדים לו . כפי שנוכחתי לדעת גם במסעי האישי במובחן מן הדת, נתפס ה"גורו" – מנהיג הכת – כמי שניחן בתכונות על -אנושיות, אלוהיות, או, למצער, כנציגם של כוחות רוחניים על- אנושיים על פני כדור-הארץ. עיקר הפולחן המתבצע במסגרת הכתות מתמקד בפולחן האישיות סביב ה"גורו", במובחן מקיומן של המצוות הדתיות, אשר – בכל דת – מתבסס על מסורת עתיקה, רבת שנים, שנמסרה מהורים לילדיהם, ומושתתת על כתובים )"כתבי קודש"( שנתקדשו מדור לדור. הציוויים, אותם נדרשים המאמינים לקיים, אינם פרי-המצאתו של המנהיג הדתי, אלא צו עליון, שמיימי , והמנהיג הדתי איננו ה'מקשר' בין המאמין לאלוקיו, אלא הוא המוסמך – בהיותו מלומד – ללמד, להורות ולבאר את כתבי הקודש להדיוטות. לא כך הדבר בכתות, כאשר ה"גורו" מציג עצמו כשליחו של האל עלי -אדמות, כנביא בן -דורנו, ומתיימר להפיץ את "דבר הגאולה" לעולם, כפי שנמסר לו, ישירות, מפי הכח העליון .