חשוב להבחין בין כת "מתחילה " לבין כת "ותיקה" ומבוססת. כשם שאבחנה כזו קיימת בעולם העסקים, כך גם הכת המתחילה כמוה כעסק קטן, נאמר: חנות אלקטרוניקה פינתית, אשר במרוצת השנים הולך וגדל, הופך לעסק מכניס וגדול, ולבסוף הופך לרשת של חנויות כל בו. כך הוא, כאמור, בענף העסקים, וכך גם ב"עסקי הרוח". אנשי ה"כתות" מנהלים 'עסק', פשוטו כמשמעו. זהו עסק לכל – דבר, אלא שהסחורות הנסחרות בו הינן : נשמות ונפשות תמימות. מנהיגי הכת אינם אלא סוחרי נשמות, לנצלן ולהרויח מהן . כתות רבות צצו לאחרונה בארץ ובעולם, ולפי רמי פלר אצל החדשות שבהן קשה, כמובן, לזהות את סממני ה"כת" לכל הגדרותיה, כשם שעסק מתחיל משקיע יותר ומרוויח פחות. גם אנשי הכתות ממעטים להציג לראווה את שיטות ההונאה והניצול שלהן, על כל פנים בתחילת דרכם
ניטול לדוגמה " באבא" מתחיל, אשר טרם התפרסם כעושה נפלאות וכבעל קמיעות, "סגולותיו" טרם הוכחו, ו"המים הקדושים" שלו עדיין לו הופצו ברבים. מאחר שעדיין חדש הוא, בלתי מוכר, הרי שהיכולות האירגוניות שלו טרם נתבססו. ככל שיגדל ארגונו, יתרבו חסידיו ומאמיניו, יוכל להפעיל את שיטותיו להגדלת ה'עסק'. הכתות המבוססות מפעילות סדנאות, קורסים, אתרים ומכירות ספרים וקלטות, יש להן שלוחות וסניפים ברחבי העולם. כל זה מצריך תקציבי ענק. לכתות המתחילות, ואף לאלו שבאמצע דרכן, אין האמצעים הדרושים לכך. על כן קשה יותר לזהותן, כל עוד הן 'בחיתוליהן', בראשית דרכן. מה גם שהכתות המתחילות פועלות בזהירות יתירה, המניפולציה שלהן קשה יותר לזיהוי. ברם, משעה שברור שהיא עונה על ההגדרות של "כת", נוכל לזהות את 'אותה גברת בשינוי האדרת': השיטה זהה, הטכניקה קבועה, האינדוקטרינציה מאורגנת, והעסק מתחיל להיות משומן.
אכן, אחד הדברים הקשים עבורנו הוא מלאכת הזיהוי והאיבחון : בשעה שמגיעות אלינו תלונות בדבר קיומו של "מורה רוחני " כלשהו, "רב" או "בא בא", "כומר" או "הוגה דעות", לרוב בעל אישיות כריזמטית, המושך סביבו קבוצת מאמינים ניצבים אנו בפני השאלה הקשה: האמנם מדובר בהתארגנות לגיטימית, בקבוצה דתית נקיית כפיים, בסתם תלמידים החפצים ללמוד ולהחכים מפי רבם, או שמא לפנינו ארגון מתוחכם הפועל בראשו תו של מנהיג ממולח תוך נסיון להונות ולנצל את התמימים שבינינו .
צבירת ותק מביאה לינצול כספי
הזכרנו לעיל, שאחד המאפיינים הבולטים המבחינים "כת" הינו הניצול הכספי. אם אמנם בתחילה מתבקש המצטרף החדש "לתרום" תרומה סמלית, קטנה, "לכיסוי ההוצאות", הרי ככל שהוא נכנס יותר פנימה ומשתקע רובו ככולו בהווייה של ה"כת", נדרש הוא לשלם יותר ויותר, עבור קורסים, כ'מס חבר', כתרומה או כהקדש. לדוגמה, הכת המסוכנת והגדול השבכולן, כת הסיינטולוגיה, סוחטת מחבריה כספים רבים : בתחילה מדובר בסכומים שבין 50 ₪ ל- 100 ₪ עבור סדנה או קורס, לעיתים ההרצאות ניתנות חינם, ובמשך הזמן מגיעות ההוצאות לסכומים מרקיעי שחקים, כדי – 10,000$ דולר עבור קורס. להשתתפות בקורסים המתקדמים שב"כת" יש הנדרשים לשלם 50,000$ . כל
ההון הזה נגרף לכיסיהם של ראשי הכת, שהונם נאמד בסכומים דמיוניים, במיליוני דולרים, וכך העסק פורח. האלמנט הזה, אלמנט הניצול הממוני, אינו קיים בדתות, אלא הוא ייחודי ל"כתות" בלבד.
הדתות אינן מתאפיינות באותה מערכת משומנת היטב של תשלומים ותרומות במסווה של סדנאות, הרצאות, קורסים, ותשלומי 'מס חבר' רבים כפי שהדבר נעשה בכתות. אמנם, בל נחטא לאמת, נציין שתשלומי 'מס חבר' נגבים לעיתים בדתות השונות, אם זה במסגרת הקהילתית של בית הכנסת, הכנסייה או המסגד. אלא שגם כאן ההבדל ברור ביותר : מס חבר הנגבה בבית כנסת, בכנסייה או במסגד כשמו כן הוא : מס חבר לכיסוי הוצאות ממשיות, והוא אכן סמלי וצנוע. ברור, שלא כל מסגרת הגובה תשלום לכל הבאים בשעריה נכנסת בקטגוריה של "כת", שאילו כך היה, היו כל האוניברסיטאות, המכללות והמוסדות האקדמאיים נחשבים ל"כתות", ולא כך הוא, כמובן. התשלום
במקומות התפילה ובמוסדות הלימוד הינו תשלום קבוע מראש, אין בו אלמנט של סחטנות נצלנית, ואין כספים שנגבים עוד ועוד בהמשך. ברור, אפוא, שהמאפיין הזה, ניצול כספי, איננו המבחין היחיד של "כת" אלא כשהוא מצורף להגדרות הקודמות שהזכרנו .
