הגדרה של כת

ישנן הגדרות רבות ל"כת". במאמר זה אתן את ההצעה שלי בתור אדם שחקר לא מעט את נושא הכתות שתי הגדרות, מהעיקריות שבהן, אשר על פיהן ניתן לזהות "כת" ולהבחין בינה לבין ארגון לגיטימי.

הונאה וניצול

אחד המאפיינים העיקריים המבחינים בין התארגנות רוחנית, חברתית, פוליטית "לגיטימית", או אמונה לבין "כת" היא השימוש בדרכי ניצול והונאה. הארגונים הלגיטימיים יפעלו בדרכים חוקיות, הוגנות, ישרות ומקובלות, להשגת מטרות הארגון, ובכלל זאת דרכי שיכנוע הוגנים . את רעיונותיהם הרוחניים ואת האידיאולוגיה שלהם, מפיצים הארגונים הלגיטימיים באמצעים מקובלים, גלויים וחוקיים. ה"כתות", לעומת זאת, נוקטות בדרכי שכנוע סמויים כדוגמת היפנוזה, שטיפת מוח, תעמולה, חזרה על "מנטרה", וכיו"ב מהדרכים שהוזכרו לעיל.

פולחן האישיות סביב רעיון "רוחני "

להבדיל מן הדתות, המבוססות רובן ככולן על מסורת עתיקת יומין, הגם שהופצה בראשית ימיה בידי בן-תמותה וממשיכה להיות מופצת על ידי מאמיניו – חסידיו, הרי שה"כתות" מפיצות את רעיונותיו של אדם חי, על פי רוב בעל אישיות כריזמטית, סמכותית או מושכת, בן -דורנו, המפיץ את רעיונותיו ומבססם על תפיסות "רוחניות" )או פסבדו – רוחניות(. בעוד הדתות מפיצות למאמיניהן את העקרונות הרוחניים שלהן – כך הוא ביהדות, בנצרות, באיסלם ובדתות הבודהיסטיות, כל אחת מהן דוגלת באידיאולוגיה רוחנית אלוקית שנמסרה לנביא לפני אלפי שנים. "תורתו" של ה"גורו", לעומת זאת, היא אידיאולוגיה חדשה, טרייה, אשר טרם נוסתה בכור-ההיתוך של ההיסטוריה וטרם עמדה במבחן הדורות. על פי רוב, "תורתו" מצוצה מן האצבע, פרי המצאתו, דמיונותיו או שהיא שאובה מרעיונות ותיקים של דתות עתיקות. בכל ה"כתות", אם לא בכולן, מבט יחים למאמינים אושר נצחי, חיים עילאיים ומושלמים בעולם הזה, עולם שכולו טוב, וכיו"ב הבטחות אשר קל להבטיחן וקשה לממשן, שהרי האושר, כידוע, הינו עניין רצוני, וכל אדם מסוגל, בכל מצב נתון, לשכנע את עצמו שהינו מאושר. גם האסיר, בתא-הצינוק, עשוי לחוש אושר עילאי, אם יודע הוא שמאסרו נעשה לתכלית מסויימת בה הוא דוגל. גם את חייו מוכן אדם למסור, ולמות, פשוטו כמשמעו, בעבור עיקרון -על אשר הוא נושאו על לוח-לבו. קל מאד, אפוא, לשכנע מאמינים שהאושר המובטח אכן מצפה להם, אם אך ייאותו לקבל על עצמם את עיקרי ה"כת" ומנהגיה

מקור הסמכות בדת ובכת

ההבדל בין דת או אמונה ובין לכת הוא נרחב מאוד וכולל הרבה זויות. למעשה, נושא זה יכול להוות חומר לעבודות מחקר שלמות.
עקב כך ברור לי שלא ניתן יהיה לסקור באופן מלא הבדל זה במאמר אחד ועל כן בשבועות הקרובים אפרסם סדרת מאמרים מקיפה אשר תבחן כל אחת בתורה פן אחר של ההבדל בין דת לכת

במאמר זה, כמאמר ראשון בסדרה אעמוד על ההבדל המילולי בין דת לכת ומקור הסמכות

מקור הסמכות

תחילה יש להבחין הבחנה הברורה בין "כת" לבין "דת". המושג "דת" במקורו משמעותו 'חוק', אך נתקבל ברבות השנים במובן של קשר האדם עם אלוקיו. המשותף לדתות כולן, להבדיל מן הכתות, הוא הקשר של ילוד-אשה לבין בוראו, קשר אשר בא לידי ביטוי בעבודת האל ובקיום מצוותיו, על פי תפיסת הדת. הכת, לעומת זאת, הינה מסגרת של ניצול מתוחכם בה מנצל איש אחד – בדרכי הונאה וערמומיות – את רעהו, ולרוב את מאמיניו, חסידיו, והסוגדים לו . כפי שנוכחתי לדעת גם במסעי האישי במובחן מן הדת, נתפס ה"גורו" – מנהיג הכת – כמי שניחן בתכונות על -אנושיות, אלוהיות, או, למצער, כנציגם של כוחות רוחניים על- אנושיים על פני כדור-הארץ. עיקר הפולחן המתבצע במסגרת הכתות מתמקד בפולחן האישיות סביב ה"גורו", במובחן מקיומן של המצוות הדתיות, אשר – בכל דת – מתבסס על מסורת עתיקה, רבת שנים, שנמסרה מהורים לילדיהם, ומושתתת על כתובים )"כתבי קודש"( שנתקדשו מדור לדור. הציוויים, אותם נדרשים המאמינים לקיים, אינם פרי-המצאתו של המנהיג הדתי, אלא צו עליון, שמיימי , והמנהיג הדתי איננו ה'מקשר' בין המאמין לאלוקיו, אלא הוא המוסמך – בהיותו מלומד – ללמד, להורות ולבאר את כתבי הקודש להדיוטות. לא כך הדבר בכתות, כאשר ה"גורו" מציג עצמו כשליחו של האל עלי -אדמות, כנביא בן -דורנו, ומתיימר להפיץ את "דבר הגאולה" לעולם, כפי שנמסר לו, ישירות, מפי הכח העליון .

תהליך גיוס אנשים לכת או קבוצה סודית בעלת מאפיינים של כת, היה מאז ומעולם נושא מעורפל ורווי בבלבול וחוסר ידיעה. כתות הרסניות קיימות משחר ההיסטוריה. למעשה, המונח "כתות הרסניות" קצת מבלבל – קשה למצוא כת שאינה הרסנית עבור עולמם הרוחני של חבריה. מאפיינים מרכזיים רבים משותפים למגוון הכתות כיום: חתירה מכוונת למחיקת האישיות של חבריה, קיום פולחן אישיות למנהיג, יצירת תלות בכת ומנהיגיה או ניתוק חברי הכת ממעגל החברים והמשפחה – והכל באמצעות שימוש במניפולציות שחוזרות על עצמן שוב ושוב. ניתן לומר כי הניסיון להתחקות אחריהן ולהבין כיצד פועלים המנגנונים הפנימיים המשותפים של הכתות עלה יפה, אולם שאלה אחת נותרה בלתי פתורה: איך נראה ה"קורבן" הטיפוסי? רמז: זה יכול להיות כל אחד מאיתנו.

מי מצטרף לכת?

כאמור, קשה לסווג אישיות מסוימת כבעלת פוטנציאל מוגבר להצטרף לכת. חוקרים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים רבים עורכים תצפיות ומחקרים איכותניים מעמיקים על נפגעי כתות והמסקנה החד משמעית היא שהטיפוס בעל הסכנה המוגברת "להילכד" אל תוך כת הרסנית – חוסר במילוי צורך רוחני. במקומות בהם החומריות מגיעה לשיא, כמו לדוגמא בארצות הברית, לרוב ישנה גם ירידה במילוי צרכים רוחניים. במצב זה, מעיד רמי פלר, אנשים מצטרפים לכת כי הם פשוט מחפשים תשובות קיומויות לשאלות על מהות ותכלית החיים והבריאה. לכן כתות יכולות לפרוח גם במקומות בעלי עושר חומרי ולגייס מאמינים עמידים, משכילים ועשירים במיוחד.

דוגמא טובה לכך היא כת "שער גן עדן" שהונהגה על ידי מרשל אפלווייט שפעלה בשנות ה-70. מנהיג הכת שיכנע 38 מחסידי הכת להתאבד בטענה כי במעשה זה הם יוכלו להיכנס אל שערי גן העדן. בירור אודות חברי הכת מצא כי חבריה היו אנשים נורמטיביים לחלוטין, משכילים מאוד, רבים בעלי תארים אקדמיים מתקדמים וללא עבר פסיכולוגי.

הסיבות להצטרפות לכת

ארתור ג'יי דיקמן, פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, עסק בטיפול ומחקר של נפגעי כתות וכתב על כך מספר מאמרים. במאמרו Treating Former Members of Cults שפורסם ב-2014, ציין דיקמן שני דחפים שקיימים, לשיטתו, אצל כל אחד מאיתנו: הרצון לקיים אורח חיים בעל משמעות אמיתית, והרצון הלא מודע להסתמך על מישהו חכם מאיתנו שיכוון אותנו ויסביר לנו כיצד עלינו להתנהל בעולם כה קשה ומבלבל. ניתן לומר כי המצטרפים לכת פשוט "נפלו בפח", כאשר פעלו בהתנהגות נורמטיבית.

האם קיימים מניעים נוספים?

חוקרי כתות ופסיכולוגים שעסקו בטיפול בנפגעי כתות משערים כי קיימים מניעים נוספים להצטרפות לכת, אולם מסווגים את דבריהם כי מדובר בהשערות בלבד וכאמור, כולנו נמצאים בסכנה. לפי ההשערות, בין המניעים הפסיכולוגיים של הצטרפות לכת ניתן למנות התמודדות עם קשיים נפשיים, חוסר בתמיכה משפחתית, משבר נפשי עמוק או מצוקה רגשית.
כאן המקום לציין כי החשיבה הביקורתית וההיגיון המחשבתי של חברי כת נעלמים בשיטתיות באמצעות תהליכים מניפולטיביים ממושכים ומחושבים – זכרו שנפגעי כתות הם נורמטיביים לחלוטין.